יוסי פוקס:
הייתה חוות דעת משפטית תומכת, אני אראה לך. יש לי אותה פה.
דרור גרנית:
לא רק שהוא לא עבר, אלא שמאז התקדמנו בכמה פסיקות של בית המשפט.
יוסי פוקס:
לא, לא, אין שום פסיקה מאז שדיברה על ההסדר הכולל שיש פה. אל תטעה. לא הייתה פסיקה אחת של בג"ץ, שנייה אחת. ומי שטיפל בחוק הזה מלכתחילה וגם אחרי ה-7 באוקטובר עד שהוא סיים את תפקידו היה עו"ד איתי אופיר. אפשר לאהוב, אפשר לא לאהוב את המתווה האייקוני הזה של יעדים, סנקציות וכו'. הדבר הזה כמכלול לא נפסל מעולם...
אלעזר שטרן:
יוסי, אני אגיד לך משהו, הוא לא הגיע לדיון. אני רוצה לגלות לך משהו.
אלעזר שטרן:
לא, אני אגיד לך. הוא הגיע, היה עליו ערעור. תכף אני אגיד לך. אחרי ועדת שקד הוגש ערעור של התנועה לזכויות האזרח. תן לי אני אגיד לך משהו, אני אזכיר לך. הוגש ערעור. אני, כיוון שהייתי בוועדה הזאת אני יודע. והערעור צדק. רק אמרנו יש לנו אוריינטציה, ייקח 10 שנים, זה דוגרי מה שאני אמרתי, כמו שלקח לבטל את חוק ...
יוסי פוקס:
אני מציע לך, חה"כ שטרן, אני מציע רק דבר אחד. קח את המסמך הזה, הצעת החוק. יש בדברי ההסבר שבו תמך הייעוץ המשפטי לממשלה.
יוסי פוקס:
רגע, אתה מדבר 2015, אני מדבר 2021.
יוסי פוקס:
עומד במה שבג"ץ קבע. זה כתוב בדברי ההסבר, תקרא מה כתוב.
אלעזר שטרן:
לא, אני מציע לך לקרוא את סולברג. אתה רוצה שאני אקריא לך קצת את סולברג מ-2025?
דרור גרנית:
אני אשיב למזכיר הממשלה, רק כדי לא להשאיר את הטענה ללא מענה.
דרור גרנית:
בכמה רבדים. אחת היא שבעצם לאחר שפקע פרק ג'1 ופקע סופית, שזה קרה בשנת 2023, אחרי כל הדחיות, המשיכות וכדומה. בעצם ברירת המחדל של הסיטואציה התהפכה. זאת אומרת, ברירת המחדל שעד אז הייתה סיטואציה שבה הדיפולט זה דח"ש ואנחנו בעצם מחריגים מתוכו. משפקע ג'1 עכשיו יש תחולה כללית. ולא רק שהתחולה הכללית של חובת ה...
יוסי פוקס:
כי הבג"ץ קובע במפורש שבמצב הנתון שפרק ג'1 בוטל ולא נחקקה שום חלופה, ברור שמה שחל זה חובת גיוס לכולם. איך זה קשור לדיון פה? אנחנו דנים פה בחוק, לא במה המצב בלי חוק.
דרור גרנית:
לא, זה קשור לזה שכאשר ההצעות האלה הונחו על השולחן הן הונחו בתוך עולם שבו לכתחילה היינו במצב לא שוויוני. עכשיו אנחנו במצב שוויוני ובעצם ההצעה הזאת גורעת מהשוויון.
דרור גרנית:
זה לעניין השוויון, לעניין ההיפוך. נקודה שנייה במענה לטענה של מזכיר הממשלה זה עניין התחולה בזמן. בעוד שבהסדרים השונים, בהסדר הובנה, אגב, גם ב-ג'1 הוראת שעה כאמצעי בדרך, שלב בדרך, תהליכים בדרך אל היעד הסופי, פה ההסדר הזה, לפחות כפי שאני מבין אותו, ושוב, יכול להיות שאני לא מבין נכון, הוא בעצם מותווה לה...
דרור גרנית:
קראתי על השנים. שההסדר הוא הסדר קבע במובן הזה שהשר יכול להאריך אותו ולהאריך אותו.
יוסי פוקס:
אבל אם רואים שהוא לא ישיג את תכליתו, אחרי כמה שנים הוא יתבטל.
מירי פרנקל-שור:
דרור, אני רוצה לשאול. האם עמדתכם היום שאי אפשר לעשות הסדר ייחודי לחברה החרדית למי שתורתו אומנותו?
דרור גרנית:
העמדה היא, והיא גם נכתבה בחוות דעת המשנים, שאני מקווה שגם תזכה להיות מוצגת פה בהרחבה, היא שצריך שינוי עמוק ויסודי במתווה.
יעקב אשר:
זה לא תשובה. זה לא תשובה משפטית.
מירי פרנקל-שור:
האם לעמדתכם יכול להיות הסדר לחברה החרדית, לבחור ישיבה שתורתו אומנותו?
דרור גרנית:
רגע, אני משיב רגע בצורה קצת יותר מורכבת מכן או לא. יש שאלה של כלל וחריג מן הכלל. ההסדר הכללי שהוא חוק שירות ביטחון אומר כולם חייבים שירות. החריג זה שיש 36, השר יכול לדחות שירות לפלוני, לאלמוני, פרטנית אישית, על נסיבות רפואיות, משפחתיות וכו'.
פה מה שקורה זה שהמצב מתהפך. עכשיו, המצב מתהפך - - -
דרור גרנית:
הסעיף הבסיסי של ההסדר הוא יבקשו יקבלו דח"ש, זה הבסיס. זה הכלל. החריג הוא שיהיו יעדים במספר כזה ומספר אחר. וזה לגישתנו לא יכול לעמוד. העמדה שלנו אומרת, וזה הדיון על - - -
דרור גרנית:
גם מספרית זה יוצא הכלל והחריג, אבל גם מבחינת ההבניה המשפטית. ההבניה פה אומרת שסעיף 26ד שהוא סעיף היסוד, הוא הבסיס, הוא הסמכות. עזבו רגע שהוא לא - - -
ינון אזולאי:
לא הבנתי, אבל מה ההבדל בין תיקון 26 אז נתת את הסמכות לשר הביטחון?
שרון ניר:
כי לא שמו מגבלות לכוח, זה בדיוק הסיפור.
יוסי פוקס:
הוא אומר לך 7 באוקטובר אי אפשר לעשות גם - - -
ינון אזולאי:
מה זה קשור? בתיקון 26, דרור, זה לא נכון. דרור, בתיקון 26 לשר הביטחון הייתה אפשרות, ולא, אתם לא יצאתם נגד. וגם למלש"ב הייתה לו אפשרות לבקש דחייה ולקבל אותה. ואתם אפילו תמכתם בזה.
יעקב אשר:
והמספרים היו הרבה יותר גבוהים.
משה טור פז:
אחרי ה-7 באוקטובר ולאור צרכי צה"ל זה בלתי אפשרי.
דרור גרנית:
גם ההסדר שהוצע בשנת 2022 בתיקון 26 בנוסח הכחול אכן, זה גם כתוב מאוד במפורש בחוות דעת המשנים, כך שאני מרגיש בנוח להגיד את זה. נכתב שם ונאמר שם שצריך שינוי עמוק ויסודי.
יוסי פוקס:
ואומרים לך האופוזיציה הם רוצים מכסות.
יוסי פוקס:
בחוות הדעת הכתובה, מירי, הם אומרים ברחל בתך הקטנה אין יעדים, אנחנו רוצים חוק - - -
שרון ניר:
לא, לא, לא. אפשר למצוא פה את הגוונים בסקלה.
מירי פרנקל-שור:
אני רוצה לחדד את העמדה. כאשר אתה אומר צריך שינוי עמוק ויסודי, זאת אומרת אנחנו אומרים לוועדה שיש נוסח, יש מתווה מסוים. צריך לעבור, אתה לא הולך על הבסיס שלו, אלא אתה אומר זה צריך לעבור שינוי עמוק ויסודי. זאת אפשרות אחת.
אני הבנתי את העמדה שלכם קצת אחרת. מה שאני הבנתי שאתה אומר שלבני הציבור החרדי לא יכ...
שרון ניר:
לא, זה לא התפלפלות. זה בדיוק השינוי, אגב, בשתי הטיוטות.
יעקב אשר:
הוא אומר כמוכם, שרון, את צודקת.
יעקב אשר:
הוא אופוזיציה, הוא לא קואליציה.
שרון ניר:
חה"כ אשר, תסתכל רגע על הטיוטה.
משה טור פז:
הוא לא קואליציה והוא לא אופוזיציה, הוא יועץ משפטי.
שרון ניר:
חה"כ יולי אדלשטיין, שכזכור לי הוא עדיין בליכוד, הוא התווה את סעיף 26, חה"כ יולי אדלשטיין, יושב-ראש הוועדה הקודם התנה והכניס סייגים לסעיף 26ד. תסתכלו בטיוטה שלו.
שרון ניר:
לי זה רלוונטי ולציבור המתגייסים זה רלוונטי ואתם תשמעו את זה, לא יעזור לכם.
שרון ניר:
כי זה מרגיז אותי, כי לא מתנים - - -
יוסי פוקס:
רק שתדעי, חוות הדעת, רק מילה אחת, שרון.
שרון ניר:
כל ציבור המשרתים רוצים לראות הרחבת שורות.
מירי פרנקל-שור:
אני להבנתי יש סתירה פנימית במה שאתם אומרים. כי אם אי אפשר לעגן הסדר לחברה החרדית, אחר, אז אי אפשר גם לעשות את זה במכסות. אם אפשר לעגן אז מתעוררת השאלה האם זה יהיה במכסות או ביעדים.
דרור גרנית:
ההבדל בהיפוך של הכלל והחריג. למה אני אומר את זה? כי מתווה היעדים, בכל פורמט, אפילו בואו נסתכל רגע על הנוסח הנוכחי. מה אומר הנוסח הנוכחי? הוא אומר בשיא, במקסימום, מה יהיה לנו? יהיה לנו 50% ממחזור. עכשיו בואו נניח רגע לשם נוחות הדיון שכל המחזורים שווים. אז יהיה לנו חצי מ-X.
דרור גרנית:
לא, רגע. אני ממחיש רגע למה מודל היעדים by definition הוא הופך את הכלל והחריג. מה עושה מודל היעדים? הוא אומר אני לפחות קראתי 50%. את אומרת זה לא 50%, נלך על מעט. נניח שהיעד הוא 100% ממחזור, מתוך שמונה מחזורים. אז מה זה אומר? שיהיה לי X מתוך 8X. יהיה לי 12.5%, זה יהיה המקסימום - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
תקשיב לה. תקשיב, אתה בטוח שאתה פה, אתה יודע, כל מה שאתה אומר - - -
דרור גרנית:
אני אולי מבין לא נכון. אני רגע רוצה - - -
מירי פרנקל-שור:
יש לך עמדה עקרונית, אבל אני רוצה רגע לנתק אותה מהנוסח. מכיוון שאם אנחנו מדברים על הנוסח, מדברים על הנוסח. אם אנחנו, אני מבקשת לחדד את העמדה העקרונית. ושוב אני אומרת, האם אתם אומרים, אני הבנתי ממה שאמרת לא יכול להיות הסדר לחברה החרדית למי שתורתו אומנותו. אז מקסימום החריג יכול להיות במכסה? זה מה שאתה ...
דרור גרנית:
אני רוצה להסביר רגע לפי הקונספט - - -.
אלעזר שטרן:
מירי, אני רוצה לשאול אותך על מה ששאלת אותו.
דרור גרנית:
אם אתה אומר שיש בין 18 ל-26, נכון? שמונה מחזורים. כלומר, בואו נניח שהם אחידים בגודלם. אז יש לי 8X. ההסדר, אני קראתי אותו כאומר מקסימום יהיה לי חצי X, אתם אומרים לא, יהיה נניח אפילו נלך ל-100%. זאת אומרת יהיה לי X אחד מתוך שמונה. זאת אומרת, יהיה לי 12.5% מתוך האוכלוסייה. זה המקסימום שאני אקבל.
משה טור פז:
בקיצור, הוא אומר מכסות אי אפשר להעביר יעדים. בסדר, רם בן ברק צדק. טלי גוטליב צדקה. כל מי שאמר, צדק.
שרון ניר:
החוק הזה במסלול ישיר לדחייה בבג"ץ, זה הכול. זה מה שהוא אומר לכם.
יוסי פוקס:
אבל לא הבנתי מה החידוש. אגב, היא פוסלת מינה וביה גם את כל המתווה של יולי. אל תגידי לי לא. יולי הלך עם יעדים, הלך עם הכול.
שרון ניר:
קודם כל, אני לא הסכמתי למתווה של יוסי.
משה טור פז:
יוסי, אנחנו בעד לפסול את המתווה של יולי.
אלעזר שטרן:
מירי, אני רוצה לשאול אותך על השאלה ששאלת את נציג משרד המשפטים, את דרור. מאיפה הבאת את המילה חברה חרדית וציבור חרדי? אני הפכתי את החוק הזה שמונה פעמים, לא מצאתי. למה אני אומר לך את זה? בגלל שהחוק הוא על פרטים. על מי שלומד בישיבה, מי שלא לומד בישיבה.
מירי פרנקל-שור:
אנחנו מדברים קודם כל על תפיסה, על מנת להבין את התפיסה שמציג כאן דרור.
יוסי פוקס:
לא קראת, עוד פעם, תקרא, כתוב מאה פעם פה הציבור החרדי. בדברי ההסבר.
אלעזר שטרן:
יוסי, זה לא קשור. מה אתה עושה? אתה עורך דין.
מטי צרפתי הרכבי:
לנו אין דברי הסבר. נשמח לקבל אותו. את הבלופילד אני אשמח לקבל, אבל אין לי.
קארין אלהרר:
תודה רבה אדוני יושב-הראש. אני מתנצלת, לא הייתי בבוקר בדיונים ויכול להיות שאני אגיד דברים שחזרו עליהם.
אני קוראת את הסעיף. הסעיף הוא בתוך חוק שירות ביטחון כללי. עכשיו כתוב "שר הביטחון רשאי לבקשת מיועד לשירות שהוא תלמיד ישיבה לדחות את מועד התייצבותו אם מצא שמתקיימים בו כל התנאים". לא הבנתי איפה בסעיף ...
מירי פרנקל-שור:
אנחנו דיברנו על זה בדיון הקודם שלעמדתנו צריך לחזק ולעבות ולקבוע קריטריונים לשיקול דעתו של שר הביטחון.
אלעזר שטרן:
אני שואל את בועז מהיום הראשון. הוא לא עונה לי על זה.
מטי צרפתי הרכבי:
אני יכולה שאלה? בועז, שאלה ממש קטנה אפשר? אני רגע חוזרת למטרת החוק.
מירב כהן:
מטי, סליחה על ההפרעה, אבל יש פה הורים שכולים שצריך.
מירב כהן:
לא, אני מרגישה לא בנוח שאנחנו עושים דיונים וויכוחים והם יושבים.
מירב כהן:
לא הטפתי, הסבתי את תשומת ליבך.
היו"ר בועז ביסמוט:
תפסיק להתערב ולקפוץ. מה שהיה פה בשעה הקודמת היה מביך ומביש. אז לבוא ולהטיף לי?
מטי צרפתי הרכבי:
שאלה קטנה ליועצת המשפטית. עו"ד פרנק שור, שאלה. במטרת החוק כתוב "מטרתו של הפרק לצמצם את אי השוויון". אני רוצה לשאול איך סעיף 26ד שבו יש בחירה לבחור הישיבה מצמצם את אי השוויון.
איילת לוי נחום:
אני אעזור. התשובה צריכה להיות לא רק בסעיף 26ד, היא צריכה להיות לאורך כל סעיפי החוק.
מטי צרפתי הרכבי:
נכון. אבל במיוחד בסעיף הזה, שיש לו זכות בחירה. לבן שלי לא הייתה.
איילת לוי נחום:
לכן התשובה היא בעמדתנו ביחס להשמטה של "בהתחשב בהיקף הכוחות הסדירים". זה אחד מהמענים שצריכים להיות. זה שאלה של צמצום.
מטי צרפתי הרכבי:
עדיין, נניח ויוסיפו את כל הסייגים ואת הקריטריונים. עדיין איך זה מצמצם את אי השוויון כאשר כאן יש לו זכות בחירה ולבן שלי לא?
איילת לוי נחום:
אני חושבת שצריך לבחון את השאלה שלך ביחס לכל ההסדרים שייקבעו בסופו של דבר בהצעת החוק. אנחנו עכשיו בדיון על סעיף 26ד. לדעתי השאלה שלך לא יכולה להתמצות או לקבל תשובה מלאה רק ביחס לסעיף הזה.
יעקב אשר:
היא על כל הצעת החוק, היא שאלה מצוינת. כל הצעת החוק.
משה שפירא:
ערב טוב. אני משה שפירא, אבא של סמ"ר ענר אליקים שפירא, שנהרג בקרב הגבורה במיגונית ליד רעים בשמחת תורה.
משה שפירא:
כאשר הציעו לי לבוא לוועדה אני מאוד התלבטתי. כי אני אגיד שהאמת שהתחושות של הציבור הרחב בחוץ הן שמוכרים אותנו. התחושות הן שבעצם שיקולים פוליטיים קואליציוניים בעצם נרמסים פה. ערכים ציוניים, מוסריים וגם דתיים.
למרות זאת אני אמרתי שאני כן חייב להגיע. חייב להגיע בגלל שתי סיבות: גם קול דמי אחינו זועקים עלי...
משה שפירא:
זה נכון. אני התפללתי המון. המון המון.
משה שפירא:
אני לא דיברתי על בני ברק, אני נקטתי.
יעקב אשר:
אני לא יודע להגיד לך. אין ישיבה שלא בכל תפילה שלושה פרקים לאחינו כל בית ישראל.
משה שפירא:
טוב, אז העולם הירושלמי הוא קצת, אבל אני אומר. בין הזמנים, אחרי שענר נפל התקשרה אליי מישהי שהכירה אותו מהמכינה. היא מקיבוץ שדה אליהו. היא סיפרה לי שהבן שלה, שני הנכדים שלה, שהם יצאו בהפוגה ראשונה מעזה, הדבר הראשון שהם רצו זה לישיבת עלי ללמוד תורה. כי אמרו חייבים ללמוד תורה. הם לא הלכו, לא נחו, לא ישב...
צבי גרינגליק:
ערב טוב, אני פה פעם שנייה. אני אבא של שאולי, הזמר. אנחנו שני הורים של זמרים וגיבורים.
צבי גרינגליק:
באתי כי לבן שלי יש יום הולדת בשבת הקרובה, ב-ז' בטבת. באתי לחגוג איתו, אתכם. בשבת הבאה זה יום הזיכרון שהוא נפל. הוא נפל וזו שבת בר המצווה שלו, פרשת ויהי. אצלנו במשפחה קוראים לשבוע הזה "שכול המועד".
אני לא באתי לדבר על דברים שאני חושב, אלא באתי לספר לכם על שאולי סיפור מאוד מעניין. כשהיינו בשבעה אז פתא...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה לך על הדברים. רק להגיד, אני לא יכול שלא להתייחס ולהגיד שהדיונים פה ומה שהוועדה הזאת עושה כעת זה אחדות בעם ישראל. להבדיל מתקופות קודמות, כאשר לא הייתי בפוליטיקה, אבל הייתי בעולם העיתונות שחצה את הקו. היו גם תקופות שהמדינה הזאת, וכולם פה מספיק הגונים להגיד שלא רצו חרדים בצבא. היום לא רק שהמדינה א...
היו"ר בועז ביסמוט:
בבקשה. לא ביקשתי התייחסות. צריך להגיד את זה. אני הייתי הרבה מאוד שנים ואתה יכול להסתכל בארכיון, כאשר המדינה לא רצתה חרדים בכלל בצבא. לכן אני אומר את זה שוב, אני על אחיי החרדים אומר את זה כאן בוועדה הזאת. אני מצפה מהם לבוא לצבא והם רוצים את זה, אני מדבר איתם. אבל כן, כשאני אומר אני אגן בחירוף נפש על ...
היו"ר בועז ביסמוט:
בבקשה. ועל החיילים זה, לא, אבל החיילים זה אצלי בבית. זה הבת שלי. הרי זה טבעי, זו הבת שלי. אז מה אתם חושבים?
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, חברה אזרחית. בבקשה גברתי, חברה אזרחית. אתם בעצמכם אמרתם שצריך לתת להם לדבר ואנחנו ניתן להם לדבר.
ענבר הרוש גיטי:
שמי ענבר הרוש גיטי, אני ממובילי מפלגת "ישר" עם גדי אייזנקוט.
היו"ר בועז ביסמוט:
אגב, אני קודם כל מעריך את הגילוי נאות. זה גם כתוב אצלי. אני אוהב את ההגינות וגם את יודעת על מה את מדברת ויש לך הרבה הערכה.
ענבר הרוש גיטי:
תודה. אז אני גם הייתי מנכ"לית "אחריי", גם הקמתי הרבה מאוד פרויקטים לגיוס חרדים וגם הייתי מנהלת מתווה השירות במשרד הביטחון. אני רוצה להתייחס לסעיף עצמו.
תשמעו, מה הסיפור? הסיפור זה להיות מסוגלים להבחין בין מי לומד תורה לבין מי שאינו לומד תורה. לשיטת החוק, על פניו מי שלומד תורה צריך לקבל את מעמד תורתו...
ענבר הרוש גיטי:
אני אומרת, גם אם הולכים לשיטת החוק הזה ומבקשים לאפשר ללומדי התורה באמת ללמוד תורה, שר הביטחון כאן אמור לדעת מתוך 100,000 הלומדים מיהם לומדי תורה. עכשיו, מי הרגולציה שהחוק ממנה על הדבר הזה? ועד ראשי הישיבות. אז אני זכיתי להיות במשרדי ועד ראשי הישיבות כמה פעמים והתקבלתי באהדה והרב שפירא הוא רב מקסים ו...
ינון אזולאי:
לא, זה תלמיד ישיבה. מי שמבקש את הדחייה הוא תלמיד ישיבה.
ענבר הרוש גיטי:
אוקיי, תלמיד ישיבה. שאלתי את הרב, 'הרב כבודו, איך אתה' - - -
אלעזר שטרן:
זה לא חשוב, מחקתם את זה. מחקתם. בגלל שמחקתם.
ענבר הרוש גיטי:
רגע שטרן. 'איך אתה יודע שמכל הפתקים האלה שבאמת הם לומדים?' ציפיתי שהוא יגיד לי יש לנו מערכת מידע, יש לנו זה. ובאמת יש מערכת מידע. הוא אמר לי הרב 'את רואה את האיש הזה שיושב בסוף המסדרון?' אמרתי לו 'כן'. אז הוא אמר 'הוא יודע'. ואז ביקשתי מהרב, אמרתי לו 'תשמע, ועד הישיבות, הרי אתם', הוא מאוד התגאה בזה ...
שרון ניר:
כי האינטרס שלהם הוא הפוך, לקבל את הכסף על תלמיד ישיבה.
אלעזר שטרן:
יוסי, אתה רוצה למשוך את החוק? אתה מבין מה עושים פה.
משה טור פז:
אדוני יושב-הראש, אבל אולי נאמץ את מה שהיא אמרה.
יוסי פוקס:
עוד לא שמעתי על דרך יותר יעילה שאתם הצגתם לגייס חרדים.
אלעזר שטרן:
זירזת אותי. תכף תשמע שיש הערה. זה לא נאמר. לא, אני לא מוכן לזה, בועז.
אלעזר שטרן:
אבל מה זה משנה לך? יש לי הערה שלא נאמרה.
אלעזר שטרן:
ואני מבקש אחרי זה לדבר על ההערה שלא נאמרה.
רום בר-אב:
תודה. אני מתייחס ל-26ד. התייחסנו פה בדיונים קודמים ואמרנו שלדעתנו, לעמדתנו המטרה של כל המתווה הזה צריכה להיות הגדלת היקף המתגייסים לשירות חובה, בשביל להקל על המשרתים גם בסדיר, אבל בעיקר במילואים. וכל הרכיבים השונים של המתווה הזה צריכים לשרת את אותה התכלית.
לעמדתנו המנגנון של דחיית השירות סותר את הצו...
משה טור פז:
כשהם לא עושים מה שאתה רוצה אז זה בעיה.
רום בר-אב:
גורמי המקצוע זה אנשים שעובדים במשרד האוצר, זה גורמי המקצוע.
יעקב אשר:
אלו שהגדילו את התקציב של הצבא כל השנים. שאמרו צבא קטן וחכם. אותם אנשי מקצוע.
רום בר-אב:
המנגנון הזה מייצר לאותו צעיר חרדי שתי אפשרויות בחירה שהוא יכול לבחור להתגייס והוא יכול לבחור שלא להתגייס. שתי האפשרויות הן תקינות ובסדר במסגרת המתווה. כל עוד זה המצב אנחנו חוששים שהדבר הזה סותר את התכלית של הגדלת היקפי הגיוס.
מירב כהן:
לא הבנתי. לא מכירים בבית משפט, לא מכירים באגף תקציבים.
מירב כהן:
לא מכירים באף אחד מגופי המדינה. אף אחד לא לגיטימי.
רום בר-אב:
זה קשור. צריך להגדיל את היקף המשרתים בשירות חובה.
ינון אזולאי:
את העמדה שלי אני אומר אותה בעל פה, כי אני מאמין בה.
רום בר-אב:
לנו יש חשש שהדבר הזה מייצר מסלול עוקף לחובת הגיוס. מפני שיש כביכול חובת גיוס אישית. אבל כל עוד אני יכול לבחור שלא להתגייס והבחירה הזאת היא חוקית ולגיטימית, אז חובת הגיוס הזאת לא תקפה.
כל עוד האפשרות לבחור שלא להתגייס מונחת לפתחו של אותו צעיר, אז יש קושי מאוד גדול להניח שהוא באמת יתגייס ושאנחנו נצליח...
משה טור פז:
קשה, קשה לשמוע אנשי מקצוע. נורא קשה, הם אומרים את האמת. זה קשה.
רום בר-אב:
אם המטרה היא להפחית את נטל המילואים.
רום בר-אב:
ולהגדיל את היקף המשרתים אנחנו חושבים שלא נכון שההסדר הזה ייכלל במסגרת המתווה.
רום בר-אב:
דבר נוסף שאנחנו באים להגיד, שהשימוש במונח "תחילת שירות" זה שימוש מטעה ולא נכון בהקשר הזה. כי כאשר יש דחיית שירות באוכלוסיות מסוימות בצבא יש דחייה של שנה-שנתיים, אולי בהסדר קצת יותר. אבל זו דחייה שיש בסופה גיוס.
רום בר-אב:
יש מעט מאוד אנשים שמתחילים את מסלול דח"ש ומגיעים, אבל אני רק אסיים את המשפט.
מירב כהן:
למה אתה קוטע? משרד האוצר של מדינת ישראל, תקשיב.
רום בר-אב:
במקרה הזה יש מעט מאוד אנשים שנכנסים למסלול הזה ומגיעים בסופו לצה"ל. הרוב המוחלט מסיימים בפטור.
רום בר-אב:
לכן השימוש במונח דחיית שירות הוא לא נכון ולא מתאים פה והוא מטעה. אין פה דחיית שירות, יש פה דחייה חוזרות ונשנית שמסתיימת בפטור.
שרון ניר:
גם אני מבקשת, אדוני, בקצרה. למה לא? אני מבקשת גם.
אלעזר שטרן:
אני שואל שאלה קצרה ואני מבקש דקה על ישיבות ההסדר, כיוון שהוטחו בי דברים אחרים.
אלעזר שטרן:
שאלה קצרה וגם אחרי זה אני מבטיח להיות קצר.
אלעזר שטרן:
שאני רציתי לסגור את ישיבות ההסדר, שאני נגד ישיבות ההסדר. זה שהבאת אותו, ארגון אלמגור, זה נאמר פה. על זה אני ארצה להתייחס דקה, דווקא כשאבא על ענר נמצא פה.
השאלה שלי, שלא שאלתי קודם, אמרתי שזה דבר שלא נאמר. "שר הביטחון רשאי לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה". פעם בציונות הדתית מי שיכול היה לל...
אלעזר שטרן:
אוקיי, אז הנה עוד שאלה. למה זה דווקא תלמיד ישיבה? על פניו יש פה הרבה היבטים של אפליה. אני אמרתי שאני אהיה קצר, אני לא רוצה להרחיב כרגע.
כיוון שקודם אבא של ענר תפס אותי כאן לפני שהתחיל הדיון ואמר לי אני זוכר מה שאמרת לנו כשהיינו במדים, כשהייתי מפקד, לא משנה איפה כרגע, על ישיבות ההסדר. אמרתי וואלה, זה...
יעקב אשר:
אני לא אמרתי שניסית לסגור. אתה אמרת רק לא לתת להם 17 חודש, תפתח גוגל, תראה 10 נאומים שלך שבשניים מהם אני נכחתי. לא אמרתי שאמרת לסגור.
אלעזר שטרן:
לא, לא, הוא עשה גוגל הוא לא מצא.
יעקב אשר אומר לי את זה בערך שלוש שנים.
אלעזר שטרן:
יעקב אשר אומר לי את זה שלוש שנים. אני השתמשתי במילה קשה כלפיו שהוא משקר. שימצא לי הוכחה. הוא עוד לא מצא.
אבל אני רוצה להגיד מה כן אמרתי.
אלעזר שטרן:
תפתח אתה. יש לך טלפון כשר? אני אתן לך שאת שלי, תפתח גוגל.
יעקב אשר:
אני אצל בוארון, אני על הטלפון של בוארון.
אלעזר שטרן:
אני רוצה להגיד מה כן אמרתי. אני חושב שישיבות ההסדר זה מפעל מאוד חשוב. בזמני בנתיב מאיר, איפה שיוסי מזכיר הממשלה למד, הרבנים שלנו היו כולם בוגרי חברון, כמו שאבא של ענר תיאר פה ככה, גם צביקה למד שנה מתחתיי עם כיפות שחורות.
אלעזר שטרן:
זה יותר מאוחר הוא בא. בזמנך, לא בזמני. כיפות שחורות. אבל הם כולם שירתו בצבא. מה אני רוצה להגיד? אני, מה שאני רציתי מישיבות ההסדר, ואני רוצה גם היום את זה, א' שלא יהיו בפלוגות נפרדות. היו פלוגות ישיבות הסדר. וזה מה שאבא של ענר זכר. אני ביקשתי שני דברים: אחד, שיהיו בפלוגות משולבות, שבכל פלוגה יהיו לפח...
יעקב אשר:
אני מחזיק את הטלפון של בוארון.
יעקב אשר:
"ראש אכ"א: אני איתן בדעתי לפרק את יחידות ההסדר".
אלעזר שטרן:
בבקשה, אני איתך. הדבר השני שביקשתי שכמו בזמני, שהלכתי לישיבות כשהייתי שמיניסט ושלחו אותנו מהישיבה, עשו לנו בחינות בישיבות מי יכול להתקבל לישיבה, מי מסוגל ללמוד בישיבה, מי מתכוון באמת. ואני רציתי מישיבות ההסדר, לא דיברתי אז על הישיבות של המשתמטים, על הישיבות של המשרתים. ביקשתי שגם הם, שיעשו את המגבלה...
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, רגע. אחד. לא, אי אפשר. אם שרון לא, גם אתה לא. על הסעיף עצמו, 26ד, רק על הסעיף. יוסי? גברתי מהמכון, לא דיברת עדיין. בבקשה.
יוסי לוי:
כבוד יושב-הראש, קודם כל תודה. אני מבקש להתייחס קצר, אבל לפתוח שנייה ולומר שהשבוע, דווקא בגלל שני ההורים היקרים שנמצאים כאן, השבוע יש אזכרה לשני לוחמים מגדוד נצח יהודה, ביום חמישי, שנפלו. מחבל שפגע בהם. והשלישי עדיין בשיקום, כבר שש שנים. נתנאל פלבר מרעננה, מתפללים כבר שש שנים שהוא יצליח לצאת מאותו אי...
יוסי לוי:
לא קוראים לי אלי פלה ואני לא יושב-ראש משפחה, אז אני לא הכתובת לשאול אותי.
ינון אזולאי:
אגב, לשאלתך, מוזכרים גם אותם חללים ולא משנה אם הוא חרדי או לא. מוזכרים לא פעם ולא פעמיים.
ינון אזולאי:
תפסיק להתעסק, תפסיק להתעסק עם הדבר הזה. בושה וחרפה שכל פעם אתם עושים את זה. מספיק.
יעקב אשר:
וכשרצו לסגור את סמינר, את מכינת עלי, אתה לא פתחת פה על זה. אתם כולכם, כל הצבועים שיושבים פה. אמרתם לסגור. כשהוא דיבר על ישיבת עלי שהוא הלך ללמוד שם בזה. איפה אתם, צבועים? צבועים. משחקים בהם. אתם משחקים בהם.
יוסי לוי:
כבוד יושב-הראש, השעון נפתח עכשיו.
יוסי לוי:
אז קודם כל לחזק אתכם. אני ספגתי לא מעט כמג"ד במלחמה ומכיר את הסיפורים וגם הכרתי קצת, עקבתי קצת. אז רק לחזק אתכם ולומר לכם שאני זוכה להיות חלק ממארג המשרתים ומה שהילדים שלכם עשו אין נעלה מזה.
שנית לומר, הבוקר ב-4:00 קמתי, ב-5:00 הייתי בעוטף עזה, 5:30 יצאנו לריצת חצי מרתון עם גדוד נצח יהודה. לא סיימתי...
יוסי לוי:
בדיוק. סיימתי 12, קינלי, אני צריך לשמור על הבית שלך. אחרי 12 קילומטרים פרשתי. כולם שם ילדים, אני כבר לא בגילם. אבל מה שרציתי לומר זה שלידי רץ רב סרן עם כיפה שחורה כל הריצה ולידו רץ עוד רב סרן ועוד סרן ועוד סגן, וכולם קציני נצח יהודה. חובשי כיפות, אנשים מאוד רציניים, שבאו ושירתו. ויש חרדים, אלפי חרדי...
שרון ניר:
אנחנו מאוד מכירים ומוקירים אותם. הלוואי והרבנים גם יכירו ויוקירו אותם כמו שאנחנו.
יוסי לוי:
הדבר השלישי והחשוב שנוגע לסוגייה, הזכירו כאן קודם וזה כבר נוגע לסעיף עצמו. הזכירו כאן קודם את סוגיית תורתו אומנותו. ואת סוגיית המגזר החרדי והכרה בחוק למי שלומד תורה. אז צריך לזכור שמי שטבע את המושג הזה תורתו אומנותו היה קודם כל הגמרא בקידושין ואחרי זה דוד בן גוריון בקום המדינה. הוא הכניס את המושג הז...
יוסי לוי:
כן, דוד בן גוריון, הוא הכניס את המושג.
יוסי לוי:
הוא טבע את המושג תורתו אומנותו.
יוסי לוי:
סתם מכניסים הערות. תקשיבו רגע למה אמרתי את זה. למה אמרתי את זה? כי נאמר כאן קודם אמירה שלא ניתן היום להכיר במושג תורתו אומנותו. כך נאמר, גם לא בפומבי, אז בסאב טקסט. צריך להכיר במושג תורתו אומנותו. זה לא פוגע בגיוס חרדים, שיהיה לכם ברור. זה לא פוגע בכלל. אם יכירו, הפוך, זה יעזור לגיוס חרדים.
יוסי לוי:
לכן מה שאני בא להגיד מהצד השני, ואמרה פה ענבר, אני רוצה גם להתחבר למה שהיא אמרה. בסוף אם אנחנו נדע נכון להפריד בין מי שלומד תורה באמת, ויש טכניקות לדעת. אני אתן לכם דוגמה קטנה. כבר ב-2022, לפני 7 באוקטובר, אני לא מדבר על פוסט 7 באוקטובר. יצרה מסמך ועדת חינוך של הכנסת שבראשה עמד אדם חרדי, יוסי טייב, ...
יוסי לוי:
בסדר, אתם לא יודעים את הנתונים. אולי יציגו אותם עוד מעט.
יוסי לוי:
לא הייתה עלייה בשירות קרבי של חרדים בצה"ל, נקודה.
יוסי לוי:
אז שנייה, אני חוזר שנייה לעובדה שמעניינת אותי.
יוסי לוי:
אני התחלתי לפני שבועיים, אני אומר, בשירות קרבי לא הייתה עלייה.
יוסי לוי:
אני מסיים במשפט הזה, שהוא מבחינתי הכי חשוב. בימים האחרונים קיבלתי משימה מצה"ל. אני הולך להיכנס עם הגדוד שלי למחנה פליטים. היום פגשתי את המ"פ והתחלתי להבהיר להם מה אני מצפה מהם. והם כבר דיברו עם האנשים. מה אתם חושבים, שכולם אמרו כן אני בא? זה לא עובד ככה. ברור שיש מוטיבציה מדהימה ואנשי המילואים, באמת...
קובי בליטשטיין:
יוסי, תסביר את הנושא הזה, כי אני חושב שלא כולם מבינים את הסוגייה של השעות. תסביר את זה.
יוסי לוי:
אני אסביר. אני אומר, שירות אזרחי לא מתקיים על חשבון לוחמים חרדים בצה"ל. ואגב, גם לא מסלולים טכנולוגיים בעיניי.
שרון ניר:
כאן לא רק שלא רוצים לבטל לך אותו, מכניסים לך אותו בתוך היעדים, שזה הופך להיות, מנמיך לך את יעדים.
קובי בליטשטיין:
יוסי, על ישיבות הסדר חרדיות, תסביר את הסוגייה עם ה-40 שעות, 20 שעות.
יעקב אשר:
העולם השתנה לך לגמרי. כי את, את ישבת אצלי בדגל התורה בבני ברק ודיברת איתי על שירות אזרחי.
יעקב אשר:
יש בחירות. על מי אתם עושים תרגילים?
שרון ניר:
יעקב, גם הבן שלי לא אמרו לו שהוא יעשה 100 ימי מילואים בשנה.
שרון ניר:
גם לבן שלי לא אמרו שהוא יעשה 100 ימי מילואים בשנה.
היו"ר בועז ביסמוט:
סעיף 26ד, מי מהחברה האזרחית טרם דיבר? לא ידברו כולם. את דיברת. שלושה ידברו ואני ממשיך הלאה. אתם תדברו בסעיף הבא. בבקשה.
אילת פלר מימון:
אילת פלר מימון, תנועת אימהות בחזית. תנועה של עשרות אלפי אימהות.
אילת פלר מימון:
על הסעיף עצמו. אבל אני אגיד שמי שיושב פה לצידי בצד הזה של השולחן, זה הסד"כ של צה"ל. הרבה דיונים והרבה דברים נאמרים פה בצורה היפותטית. חשוב שתסתכלו בעיניים וגם אתה כמובן, לסד"כ של צה"ל, לאימהות של הסד"כ של צה"ל. לסדירניקים, למילואימניקים, למי שהדיון הזה עבורו הוא לא דיון היפותטי. אלה החיים שלנו. אלה ...
אילת פלר מימון:
בסדר, אני בסערת רגשות. לא צריך לצעוק. ואני לא צועקת, כבודו. אבל אם אי אפשר להכריח, אתם לא יכולים להמשיך - - -
אילת פלר מימון:
אני לא צועקת, בועז ביסמוט, אני מדברת בסערת רגשות, בגלל שאתם מנהלים פה כביכול דיון היפותטי. הדיון הזה הוא לא היפותטי, הדיון הזה הוא דיון על החיים של הילדים שלנו. תודה.
איריס שפירא:
בהמשך למה שהיא אמרה, שום דבר פה לא היפותטי. קודם אמרו זה פוליטי. זה הילדים שלי. הבת שלי לא קבעה תאריך חתונה, כי היא חיכתה שהחתן שלה יקבל את הצו 8 שלו. הוא לא מסיים תואר שני כבר שנתיים, עם כל ההטבות שנתנו, כי כל פעם קוראים לו לעוד צו מילואים. אז הוא לא עושה תואר שני.
הבן הגדול שלי ביחידה קרבית, הוא ל...
ינון אזולאי:
לפחות אל תערבבי דברים שאנחנו מדברים, עם כל הכבוד.
ינון אזולאי:
אמרתי משהו אחר. לא, לא, אני מדבר על משהו אחר.
איריס שפירא:
על הספירה אם הוא חרדי או לא חרדי, אם שנתיים.
ינון אזולאי:
אז בואי, תעשי טובה. שם תתייחסי לסעיף ואל תנסי לנצל את זה.
ינון אזולאי:
אני מכבד אותך. אם את רוצה שאני אחזיר לך באותו מטבע אני יודע לענות לך באותו מטבע.
ינון אזולאי:
תני גם מוסר לאותה אמא שהילד שלה בקריה ולא עושה כלום?
איריס שפירא:
שישנה שנה וחצי על הספה בסלון, כי היא מפחדת מדפיקה בדלת.
איריס שפירא:
אתה לא יכול להגיד את זה. שנה וחצי אנחנו מחכים לדפיקה בדלת.
ינון אזולאי:
שם את גם אומרת לאותה אמא? תפסיקי לבלבל. שם יש לך שוויון, הכול בסדר?
איריס שפירא:
מה זה לשלוח ילדים למלחמה שנתיים ולא לדעת מה קורה ומתי זה נגמר.
איריס שפירא:
דקה. שר הביטחון רשאי לדחות סעיף וזה כרגע בסעיף 26ד לא מותנה בשום דבר. צריך להתנות את זה, גם לעשות קריטריונים לשיקול הדעת וגם להפעיל מידתיות וגם להתנות את זה בעמידה ביעדים לפני. כלומר, הם לא יקבלו דחיות שירות לפני שיעמדו ביעדים שנקבעו להם. כלומר, שלא יהיו דחיות לפני שסיימו את העמידה בצרכים.
צורכי צה"...
שחר ורון:
אני שחר ורון, הייתי מ"פ ב-202. דיברתי פה כבר בוועדה הקודמת. אני דווקא רוצה להתחיל בהתנצלות למשפחות השכולות. בתור מפקד שגם איבד לוחמים, אני באמת רוצה להתנצל על זה שלא הצלחנו להחזיר את הילדים הביתה. אני מרגיש אחריות אמיתית על זה.
לפני שאני אגע רגע בסעיף עצמו, יו"ר הוועדה ביסמוט, אני רוצה רגע לספר לך ס...
היו"ר בועז ביסמוט:
אני אשאל אותך שאלה. בכיתת המחוננים שבה הבת שלי לומדת, בתל אביב, באה כיתה שלמה. והם יאמרו אנחנו לא מתגייסים לצה"ל. זה היה לפני, בזמן הרפורמה המשפטית, מסיבות מצפון. מדינת כיבוש, ייאוש, קשקוש, כל הדברים האלה. אז מה, כל התיכון, כל התל אביביים - - -
אלעזר שטרן:
ממה אתה מתרגז, שאני אומר את האמת? אתה יודע שהם התגייסו.
היו"ר בועז ביסמוט:
אז מה, אני אעשה הכללה על כל הציבור החילוני? הציבור החילוני מדהים, שמתגייס.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני לא מחפש את אותם אלה, אני בארבעה חודשים האלה ראיתי כל כך הרבה, מה זה רבנים? כל האדמו"רים. אני יודע איך הם מדברים. וזה תהליך.
אלעזר שטרן:
ברור. רק השאלה איזה היסטוריה. לא צוחק, השאלה איזה היסטוריה.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני קדנציה ראשונה, אתה יותר ממני. לא ראיתי את חוק הגיוס הנהדר שהבאתם.
אלעזר שטרן:
אמרתי לך. אתה רוצה? תגיד לי, מחר אני שם לך.
היו"ר בועז ביסמוט:
זה את הטון המזלזל. אז עם כל הכבוד, אני לא עושה הכללות. לא על חילונים, לא על חרדים. הכללות לא בוועדה הזאת.
שחר ורון:
אז אני באמת מקבל את ההערה ואם זה היה נשמע כאילו הכללתי, אז אני לא מכליל. ברור לי שיש הרבה פרטים - - -
מירב כהן:
מה זאת אומרת? רוב החרדים לא מתגייסים. מה? זה לא הכללה.
שחר ורון:
- - - רבים בחברה החרדית. ושוב, אני חוזר על זה כל פעם כדי לדייק את זה. אני חייב את החיים שלי למוטי, המ"פ של פלוגת חרדים בחץ, שהוא התגייס והוא הציל לי את החיים. הוא רץ בין הכדורים והוציא אותי מהמארב של המחבלים ואני אחזור ואגיד. כי זה, הנה, יש פה נצח יהודה ופלוגת חץ, שזה לתפארת מדינת ישראל. והלוואי והי...
ינון אזולאי:
שחר, תרשה לי. אם הוא מסכים רק בדיאלוג איתך. אתה יודע, אני מכבד אותך ואני מעריך כל אחד שנמצא פה. אני נמצא פה כשליחם של רבנים ומועצת חכמי התורה. אם אני נמצא פה, ואני הייתי אצלם לא פעם ולא פעמיים. הם מכירים את החוק על בוריו.
אלעזר שטרן:
יש לי הפתעות בשבילך. למה הוא יכול לדבר?
אלעזר שטרן:
אה, אוקיי. בסדר, אני הבנתי איך אתה מחליט.
היו"ר בועז ביסמוט:
אתה מפריע לו אבל. למה אתה מפריע לו? אל תפריע לו גם אתה. גם אתה מצטרף? תנו לו לענות. רם.
אלעזר שטרן:
עושים פה אחיזת עיניים? אז מה אם הוא יושב פה?
ינון אזולאי:
שחר, אני רוצה להגיד לך שעצם זה שאני יושב כאן. כל אלה של נמות ולא נתגייס. הרי אני מכיר אותם טוב, הם באים מתחת לבית שלי.
אלעזר שטרן:
אנחנו יודעים מה מועצת חכמי התורה כתבה.
ינון אזולאי:
ואני לא רואה אותם, בסדר? אני לא רואה אותם.
אלעזר שטרן:
אני קורא מה הם כותבים, מה אתה רוצה ממני פורוש?
ינון אזולאי:
אתה יודע למה אני לא רואה אותם ולא סופר אותם, את אנשי הפלג, עם כל אלה, שימשיכו להפגין. אני לא רואה אותם. באמת שלא רואה אותם. לא מפחד מהם ולא כלום. בסדר? ואלו גם לא מקיימים את החוק. ואגב, אני מגנה את כל ההתפרעויות שלהם.
אבל אותם אלה בעצם כשהם נמצאים פה בוועדה, יש כאלה אנשים שדוחפים אנשים לזרועות שלהם....
היו"ר בועז ביסמוט:
רגע אחד. נחזור אחרי זה לחברי הכנסת לסעיף 26ה, אשר פותח את הדיון בליאק שטרם דיבר. אגב, נתתי לך את זכות הדיבור ב-(ד).
שחר ורון:
דבר ראשון, ינון, אני מאוד מכבד אותך ואתה יודע כמה. שידברו, יש להם פה.
ינון אזולאי:
אגב, גם את זה, הרב מאיה ברשת ב' ממועצת חכמי התורה.
שחר ורון:
כן. שידברו, שלא יחתמו על מסמכים של נמות ולא נתגייס.
ינון אזולאי:
זה לא הם. אבל הנה, אמרתי לך, זה היה בקולו.
שחר ורון:
הדבר השני זה שבסוף אנחנו, כמו שאתם אומרים פה כל הזמן, צריך לבנות אמון. אבל אמון, לאמון יש שני צדדים. ואם הם שולחים אותך לשבת פה ומימינך, שאני מכבד אותו גם מאוד, הוא בקולו אומר היום שהוא לא יכול להבטיח שגם אם החוק הזה יעבור לא לומדי התורה יבואו. אז איזה אמון? על איזה אמון אנחנו מדברים? מי שימינך היום...
היו"ר בועז ביסמוט:
שחר, אני מתחבר למה שאתה אומר. ונכון כשאמרת עכשיו על דואליות, אתה יודע, על הדדי, באמת אנחנו פה עובדים מאוד קשה. ואני באמת עובד מאוד קשה. ואני מאמין, ראית, אני מאמין בחוק הזה. לכן אני גם לא רוצה שישברו את האמון. גם האמון, כפי שאמרת, גם אני, זאת אומרת אני פה נותן אמון.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, אני מקבל. ראית, להיפך, אני מתחבר למה שאמרת. מקבל את זה. ועוד איך שאני מקבל את זה. בליאק, בבקשה. 26ה.
ולדימיר בליאק:
אני משתדל להגיע לכאן כמה שאני יכול. לא תמיד זה מסתייע, אבל תמיד אני מנסה לחבר את החוק הזה.
ולדימיר בליאק:
אני עובד, כן, אני עובד במשכן. מנסה לחבר את החוק הזה להיבטים הכלכליים שלו. דיברתם על תהליכים, אז אני רוצה רק לומר מספר נתונים. ב-2016, לפני תשע שנים, הציבור החרדי מנה כ-980,000. היום ב-2025, אחרי תשע שנים, 1,452,000. כלומר, עלייה של 53%. ב-2016 התגייסו כ-2016 התגייסו כ-2,050 חרדים. היום התגייסו, כלומ...
יוסי פוקס:
מאיפה הנתון? רק מעניין, 2016? כי אנחנו מחזיקים ב-1,200. מה שלנו יש זה 1,200.
משה טור פז:
לא, לא, זה נתון נכון. 2015 הייתה שנת השיא, יוסי.
יוסי פוקס:
אתה שנה לקחת, אבל לקחת שנה אחת חריגה.
ולדימיר בליאק:
תנו לי לסיים, אחר כך אתם יכולים להתווכח עם הנתונים.
היו"ר בועז ביסמוט:
חה"כ שטרן. אלעזר, תן לבליאק, הוא לא דיבר, אני רוצה לשמוע אותו. חה"כ בליאק. תגיבו אחר כך, אל תפריעו לו. בבקשה חה"כ בליאק.
ולדימיר בליאק:
מבחינת התעסוקה, ב-2016 אנחנו מדברים על 52% של הגברים החרדים שהשתלבו בשוק התעסוקה. ב-2025 השתלבו 53%. כלומר, נוספו כ-50,000 גברים חרדים שלא עובדים. היום זה עולה לנו כ-80 מיליארד שקלים סך הכול גם אובדן תוצר וגם אובדן תקציב, כ-80 מיליארד שקלים בשנה. ואנחנו מכירים את המגמה הדמוגרפית. כלומר, בעוד 20 שנה ...
היו"ר בועז ביסמוט:
בבקשה. אם לא אכפת לך, אחרי מירב. שרון, הצעתי לך קודם. יש לנו אפילו סדר.
אלעזר שטרן:
אתה לא רוצה לפצל את זה? זה סעיף ארוך מאוד, באמת.
מירב כהן:
אני מתייחסת למספר אלמנטים בסעיף. מדברים על זה שלמידה בישיבה זה 45 שעות ובכולל 40 שעות. ואז יש שורה שכתוב בה "למעט בתקופות חופשה המקובלות בישיבה". זה נוסח מאוד ערטילאי מהן התקופות המקובלות בישיבה. אני ראיתי בנוסחים קודמים שהיה שהשר בעצם יקבע בתקנות וזה שונה. פה זה נשאר פתוח. צריך לחדד מה זה. כי אפשר ...
מירב כהן:
אני לא ראיתי. אני ראיתי בחוקים קודמים.
מירי פרנקל-שור:
אחרי המקובלות בישיבה ,"שקבע שר הביטחון". הכוונה היא לחופשות בין הזמנים.
מירב כהן:
אוקיי, זה כתוב? אני לא ראיתי את זה.
מירי פרנקל-שור:
26ה(1) יש את התוספת "המקובלות בישיבה". ואחר כך "שקבע שר הביטחון".
מירב כהן:
אוקיי.
הנקודה השנייה שרציתי להתמקד בה זה שהוא לא עוסק בעיסוק נוסף על לימודיו בישיבה. שוב, אני חושבת שלא תפקידה של מדינה בכלל להיכנס לחייו האישיים של אדם. אם הוא לא מתגייס, חשוף לסנקציות ויעשה עם זמנו מה שהוא רוצה. אבל גם לעודד אותו פה. בסוף אנשים הולכים לעבוד בצורה שאינה מוסדרת ואינה חוקית. אני חושב...
יוסי לוי:
אני אשמח להתייחס במשפט. אבל פשוט הגמרא וקידושין אומרת שמי שתורתו אומנותו זה מי שמניח את כל האומנויות שבעולם ועוסק בתורה. אין שום הצדקה בעולם לחרדי לעבוד במשק, גם לא דקה אחת, ולא לשרת בצה"ל. בשום אופן. מי שיש לו תלוש לבן יבוא לשרת בצה"ל. מי שמאמין בתורה יהגה בה יומם ולילה, לא שום אופציה אחרת.
יוסי פוקס:
אז יוסי, אתה בעד הנוסח הקיים. הנוסח הקיים אי אפשר לא לעבוד, לא ללמוד, לא כלום.
יוסי לוי:
בהחלט, חד משמעית. יותר מזה אני אגיד, הנוסח הקיים שמכניס את האלמנטים שבהם אין רישיון נהיגה ואין טיסות הנאה לחו"ל ואין תואר אקדמי חינם למי שנמצא בישיבה, זה בדיוק מה שצריך להיות. ומבטיח לכם שזה יביא גיוס חרדים, חד משמעית.
מירב כהן:
אני לא ראיתי שעד היום זה הביא לגיוס חרדים.
מירב כהן:
למה? היום גם היה אסור להם לעבוד. בוודאי שהיה אסור לעבוד.
מירב כהן:
מה זאת אומרת? עד גיל 26 הוא לא יכול לעבוד.
מירב כהן:
אבל רגע, שנייה, אני רוצה להגיד על זה משהו עקרוני. אני רוצה להגיד על זה משהו. תראו, כיוון שהחוק הזה לא מגביל את כמות האנשים שתורתו אומנותו אנחנו יוצרים פה כמות ענקית של אנשים שלא משרתים ולא עובדים. זה נטל גם כלכלי וגם ביטחוני אדיר. כיוון שלא הלכנו לנתיב המכסות והלכנו לנתיב היעדים, שמאפשר לכל אחד להיו...
מירב כהן:
אני מבינה את הרעיון, את הרציונל.
מירב כהן:
שהצגת פה שהוא רלוונטי אם זה מכסה של מספר מוגדר של אנשים. אוקיי, בזה מדינה יכולה לעמוד. אנחנו לא יכולים לעמוד בזה שלא יתגייסו ולא יעבדו עשרות אלפי אנשים. אי אפשר לעמוד בזה.
יוסי פוקס:
אני בעד, הנה אני אומר לך, אכיפה אפקטיבית. אני אומר מירב למה בעיניי יש פה נקודה חשובה. זה גם הממשלה אמרה את זה.
יוסי פוקס:
לא, לא, העלית נקודה חשובה. אני רוצה להתייחס. הממשלה גם נדרשה לזה בפרוטוקול שדנו בערר על ועדת שרים לחקיקה. דנו קצת בתכנים. אחד מהדברים שאמרו בראי ה-7 באוקטובר, אחד מהשינויים המהותיים שהממשלה ביקשה לעשות בחוק והם נעשו בו, מהחוק המקורי, היה לשנות איחוד המטרות שיש שם, בהגדרת המטרה, להזיז הצידה את המטרה ...
מירב כהן:
אבל גם הנושא הביטחוני זה לא משרת.
יוסי פוקס:
רגע. לכן הוצאנו את התכלית הכלכלית.
שרון ניר:
ולא הכנסתם את התכלית הביטחונית.
יוסי פוקס:
לכן גיל הפטור שלא היה כמו בחוק של רם בן ברק, לא 22 או 26, כי אנחנו רוצים, כן, אני רוצה לוחמים או חיילים גם בגיל 23-24. היה לי צלף בגולני איתי בפלוגה, אמריקאי בן 23. לא משנה. מה רע? אני רוצה לוחמים. לכן אני אומר, מה שאת אומרת במציאות אחרת - - -
יוסי פוקס:
אני לא מסכים איתך. אתה פוסל את כל החוק. עזוב, זה דיון. גמרת להרצות שבעידן הזה אי אפשר יעדים, אי אפשר כלום. אני בא למי שרוצה לדון לגוף הסעיפים.
דרור גרנית:
לא, לגוף הסעיפים. רגע, לגוף הסעיף. מה אומר הסעיף הזה? במה הוא עוסק? הוא לא עוסק באלה שיבואו לצבא. הוא במפורש עוסק באלה - - -
יוסי פוקס:
זה מובנה בחוק. לכן אין פטור מגיוס, יש דחיית שירות לשנה אחת. אחרי שנה יבחנו אותו עוד פעם.
שרון ניר:
אבל אדוני מזכיר הממשלה, תקשיב. החטא הקדמון, אתם פשוט משעתקים אותו. אתם מעתיקים את המנגנון של הדח"ש, דח"ש, דח"ש, פטור. זה המנגנון. זה המנגנון שהיה, זה המנגנון שאתם מלבינים אותו בחוק.
יוסי פוקס:
לא, יש שינויים מהותיים ואת יודעת את זה.
יוסי פוקס:
אין בין מה שהיה, אין בין הבלופילד המקורי של רם לזה ולא כלום.
שרון ניר:
יוסי פוקס, מגיל 18 עד 26 ההיסטוריה מלמדת, רגע, תקשיב לי.
שרון ניר:
ההיסטוריה מלמדת ששנת ההכרעה לא מביאה להכרעה לגיוס. היא מביאה להכרעה לעוד דח"ש ולעוד דח"ש ובסוף לפטור.
יוסי פוקס:
זה לא שנת הכרעה. כל שנה הוא ייבחן.
שרון ניר:
אבל יש פה דחיית שירות. תקראו לזה איך שאתם רוצים. יש פה דחיית שירות. רגע מירי, יש פה דחיית שירות. אני רק אגיד דבר אחד.
יוסי פוקס:
אגב, שרון, גם לא היה את המארג הזה של סנקציות אישיות, הגבלות של עיכוב יציאה מהארץ. אין רישיון נהיגה. לא היה את זה מעולם. אין מעונות. תקציב מוסדות. אתם מדברים על דבר שלא היה.
שרון ניר:
26ד ו-ה שאתם מביאים פה, שאנחנו מסתכלים עליו, ואני רוצה עכשיו להסתכל על כללותו, הוא במצב הקטגורי, בדיפולט של הסעיף זה בן אדם מקבל, ששר הביטחון רשאי לתת לו פטור. זה לא לתת לו דח"ש. זה לא שעכשיו הבן אדם מגיע, עובר בדיקות רפואיות, נבדק על ידי הצבא.
מאיר פרוש:
כמו אצל ליברמן היא אומרת לך. כמו אצל ליברמן.
שרון ניר:
מזכיר הממשלה, אני רוצה שתישאר איתי. תקשיב רגע. זה לא שהבן אדם - - -. אני רוצה שתבין, בסוף יש פה מצב שאנחנו אומרים שר הביטחון רשאי לתת לו פטור וזה הדיפולט שאתם יצרתם.
שרון ניר:
רשאי לתת לו דח"ש, נכון. לא בתנאים האלה ולא בסייגים ופחות בקריטריונים. שר הביטחון רשאי לתת לו דח"ש. ואנחנו מבינים שזה הולך כבר, אתה יודע, לאיזה שהוא סוג של ערוץ שהוא יקבל דח"ש ועוד פעם דח"ש ועוד פעם דח"ש ויהפוך להיות פחות אפקטיבי, בטח כלוחם בצבא, בטח בגיל 23-24.
יוסי פוקס:
אלא אם כן זה מצליח, שרון. אלא אם כן התהליך הצליח. רגע אחד, בואי נניח שנייה.
שרון ניר:
אם היית מכניס פה שלושה סייגים.
יוסי פוקס:
נניח שיתברר שהממשלה צדקה. 10%, נניח ויתברר, שנייה.
יוסי פוקס:
שנייה בוארון. שבמקום מה שהיה פה ממוצע לאורך שנים של בין איזה 1,200 ל-1,800, וואו, המהלך השלם הזה יוביל לגרף כמו שמופיע פה. נניח שכל שנה זה עולה - - -
יוסי פוקס:
רגע. את לא תשאלי יותר את השאלה דח"ש, דח"ש. כי פתאום במקום 1,800 יהיה 3,000, 5,000. 7,000. את פשוט מניחה שזה לא יעבוד.
יעקב אשר:
אבל זה מיצינו כבר כשהיה אדלשטיין יושב-ראש.
שרון ניר:
רגע, דבר אחרון, אני רק רוצה לסכם את דבריי.
יעקב אשר:
כשיולי היה יושב-הראש היה אותו דבר. היה אותו דיון.
שרון ניר:
למה אני מניחה שזה בלוף? אני אומרת לך את זה הכי ישר. אני מניחה שזה בלוף כי כשאני אומרת לך תרשום את זה שזה מתכתב עם פערי כוח האדם בצה"ל או שזה בהתאם לצורכי הצבא או שר הביטחון יבחן ויפעיל את שיקול דעתו בהתאם לצורכי הביטחון ולצורכי כוח אדם ולפערי כוח אדם בצבא. אם היית רושם את זה והיית מראה כנות כוונות ב...
יעקב אשר:
נו באמת, את לא יכולה להגיד את זה. ליברמן יפטר אותך באותו יום שתגידי את זה.
שרון ניר:
לא רואה את זה. הורדתם את זה. הורדתם את זה.
יוסי פוקס:
קינלי, קודם כל דנים בזה. יהיו תיקונים.
יוסי פוקס:
אני קודם כל אומר, אם אנחנו דנים פה מה בדיוק שיקול דעת של שר ביטחון, אני מוכן לשמוע. אני רק אומר להניח באופן גורף, זכותך.
יוסי פוקס:
שהמנגנון לא יעבוד, למרות הסנקציות ואף אחד לא יגיע, לגיטימי, אבל אנחנו לא בזה.
משה טור פז:
זה מה שקורה עד היום, יוסי, אתה יודע. זה המציאות.
שרון ניר:
אני מצטערת, למירב. סליחה מירב, סליחה.
מירב כהן:
אני רק אשלים ואשיב למזכיר הממשלה. הניסיון מעשרות שנים מלמד שזה שאסרנו על אותם צעירים לעבוד לא הוביל לגיוסם. הדבר היחידי שזה כן עושה זה לכבול את אותם צעירים לישיבות שלהם. זה עוזר במקום לשים פקחים בכניסה שהם לא יברחו, שמים את זה, זה עוזר - - -
מירב כהן:
גם פה אני לא באמת מטילה סנקציות.
מירב כהן:
לא יטוס לחו"ל, לא יביא לגיוס, יביא להישאר בישיבה.
מירב כהן:
לא ללמוד לא יביא לגיוס, יביא לישיבה.
מירב כהן:
רישיון נהיגה לא יוביל לגיוס, יוביל רק לישיבה. המנגנון עצמו נשאר אותו מנגנון של דחיית שירות. הכספים הגדולים חוזרים אליהם והסנקציות המיידיות רק יכבלו לישיבה ותו לא. המטרה של החוק הזה זה לא לכבול לישיבות, זה גיוס. וגיוס זה לא מביא. וזו פגיעה כלכלית עצומה במשק. עצומה.
יוסי לוי:
אני רק אומר שאם אפשר לעבוד תוך כדי הישיבה אני ממליץ לבחורי הישיבות לא להתגייס לצה"ל.
מירב כהן:
הם בכל מקרה מבינים את זה ממה שכתוב פה.
יוסי לוי:
זה נוח, לא כדאי. אני אחזור אולי לישיבה, כי אני יכול לעבוד. חבל על הזמן.
מירב כהן:
רגע, יש לי עוד הערות. אני רק בנקודה השנייה. הנקודה השלישית בסעיף, כי זה סעיף ארוך, הסעיף הבא. יש את הסעיף שמתייחס לזה שמי שצריך להצהיר שהתנאים מתקיימים, וזה צריך להיות בעל תפקיד בישיבה שצריך. הם כבר בסעיף הזה, בניגוד לסעיפים אחרים, זה לא מנהל הישיבה, אלא איזה שהוא בעל תפקיד. ואני מזכירה את הדיון שהי...
מירב כהן:
אם הולכים לפי מה שהם אומרים, אז אנחנו צריכים שהם יהיו ערבים. לא אכפת לי אם הוא בן 100, 200, 300.
יוסי פוקס:
לא, אולי עדיף פשוט מישהו אחר. למה מישהו בן 100 שהוא דמות - - -
יעקב אשר:
זה מחזור של כל הדברים שדובר עליהם כבר, נו.
מירב כהן:
עכשיו הנקודה הנוספת. אחר כך יש מנגנון שאומר אם מי שחתם, אם אותו בעל תצהיר חתם על הצהרות ונמצא שחלקן לא נכונות אז מונים פה תרחישים: אם יוטל עליו עיצום כספי יותר מפעם אחת, שזה 5% מהתצהירים נמצאו שקריים או שהוטל עליו קנס לפחות על חמישה מלש"בים, שקנס זה פר מלש"ב שנמצא שהוא חתם על תצהיר שקרי. אז הוא לא י...
יעקב אשר:
זאת אומרת, אין יותר שרים בנושא של חוקים?
מירב כהן:
אנחנו חושבים שהשרים ייטו פוליטית.
יעקב אשר:
גברתי היועצת המשפטית, שאלה. אין יותר שרים שאמורים, בגלל שהם אנשים, גברתי היועצת המשפטית. משהו פה לא מובן. כי אני מגיע מוועדות אחרות, את יודעת, מתחומי עניין אחרים. שם השר הוא גם בנושאים כאלה משמעתיים או לא משמעתיים כאלה ואחרים או בוועדות או דברים כאלה, שר חינוך, שרים אחרים, שר הפנים וזה, פה נדון בזה ...
שרון ניר:
לא רוצים לתת סמכות לאף שר ביטחון, תתגייסו.
שי טייב:
רציתי להתייחס. אני רוצה רגע להתייחס למנגנון וגם פה להתחבר.
שי טייב:
אני רוצה להגיד ככה: קודם כל, אני לא יודע איך משלבים פה את תורתו אומנותו עם לימודים ועבודה. לא נראה לי הגיוני לחלוטין.
שי טייב:
גם אחרי שהתחככנו והתנסינו בהוצאת זימונים לאנשים שהם למדו ועבדו וכן הלאה, אנחנו יודעים איפה האנשים היו. חלקם יכול להתגייס. ולכן אני לא יכול לראות, גם לא ערכית, אבל גם לא מעשית, איך הדבר הזה תורם.
חשוב להגיד משהו על המנגנון. לא יודעים בגיל 18 מי ימשיך עד גיל 26. זה מנגנון של כל שנה. בכל שנה צריך לוודא...
רום בר-אב:
שי, אתה לא היית מעדיף שכולם יבואו אליך בגיל 18?
יוסי פוקס:
משרד האוצר, אתם לא גייסתם חייל לצה"ל מעולם.
שרון ניר:
למה אתם תוקפים את הדרג המקצועי?
משה טור פז:
99% מבוגרי צה"ל הולכים לעבוד. זה הנתון.
שרון ניר:
למה אתם תוקפים את הדרך המקצועי? אתם תפסיקו עם התרבות הזאת.
יוסי פוקס:
הוא קופץ על עניין שלא קשור למשרד האוצר.
יעקב אשר:
שרון, זה אותו דרג מקצועי שקיצץ בצבא את כל היחידות. זה אותו דרג מקצועי. אותו דרג מקצועי.
אביחי אברהם בוארון:
אדוני יושב-הראש, אני חייב להגיד משפט אחד. הדרג המקצועי של משרד האוצר כל הזמן אומר את דעתו הפרטית. אני מתכתב עם נציג שר האוצר עכשיו.
שרון ניר:
תגיד לי, שר האוצר שלח אותך לפה? תודה רבה.
יעקב אשר:
במקום לעבוד על תקציב למדינה הוא יושב פה כל היום.
ינון אזולאי:
מילא, היועץ המשפטי של הממשלה לא סופרת את שר המשפטים. עכשיו משרד האוצר לא סופר את שר האוצר.
משה טור פז:
יש דרג מקצועי, ינון. אני לא יודע אם אתה יודע, יש דבר - - -
משה טור פז:
בסדר, ואני חושב אחרת. אני אומר לו. סליחה, תת אלוף שי טייב מייצג את עמדתו המקצועית.
היו"ר בועז ביסמוט:
בבקשה, תת אלוף שי שטייב, לא להפריע לתת אלוף שי טייב. ואף אחד לא מפריע.
שי טייב:
אז אני חוזר עוד פעם. אני לא רואה איך הדברים - - -
שי טייב:
אני מתייחס למה שכתוב עכשיו. ולמנגנון ולא לשאלות היפותטיות. אני מתייחס למה שכתוב כאן. אני בעניין הזה חוזר ואומר, אני לא יודע איך מקיימים לימודים בישיבה בצד עבודה או לימודים שהם אקדמאים.
שי טייב:
לא יודע איך הדבר הזה קורה. וגם אנחנו לא יודעים כל שנה, אנחנו לא יודעים מראש מי האנשים שהם ילכו על המסלול הזה שרוצה להגיע לפטור. לכן כל שנה נבחנת בנפרד. ברגע שמזהים שיש את העירוב הזה, כמו שזיהינו אותו בעבר, אותו בחור, כמו שאמר יוסי, צריך להתגייס. כך אני רואה את הדבר הזה.
גם הנתונים שהוצגו פה על לימוד...
מאיר פרוש:
בהסכמת האוצר גם, חשוב להגיד. תגיד שהאוצר מסכים.
שי טייב:
גם הנתונים שהציגו פה האוצר וכן הלאה, הם מגלמים, אני לא יודע, ענבר דיברה שלא רואים את הנתונים. אני לא יודע אם היא נמצאת פה או לא. שלא רואים את הנתונים של לפני. אבל בכל מקרה, גם הנתונים שמדברים עליהם, על 30% עובדים וכן הלאה, הם נכונים לגיל מסוים. זאת אומרת, זה דבר מתפתח.
שי טייב:
רואים את זה לא רק פה. יש עוד מנגנונים של דיחוי, צריך להגיד, בחוק. וגם הם מתנהלים באופן כזה שמתחילים X ובשנה הראשונה יורדים Y מהם, בשנה הבאה עוד קצת ועוד קצת. זה התפתחות טבעית. בעיניי אסור לאפשר את הדבר.
שי טייב:
מוגבלת במכסות. אני אומר, נכון, נכון. אני רק מסביר שגם כאשר מכניסים עכשיו 800 אנשים בישיבות הגבוהות לא יודעים מי יגיע עד גיל 22, מי יסיים בגיל 21 ומי בגיל 20.
שי טייב:
אני לא אמרתי שהוא לא משולב וזה הסדר מסוג אחר. וזה מסלול גיוס. אני לא אמרתי שלא. אני מדבר על סוציולוגיה, איך אנשים מתנהגים בחברה.
שי טייב:
אני רק מסביר שאתה לא יודע בגיל 18 מי זה הבן אדם. זה מה שאני מסביר. וגם לא בגיל 19 וגם לא בגיל 20. זה מה שאני מנסה להגיד. לכן אני גם חושב שאסור לעשות את זה, שיהיה אפשר גם לעבוד וגם זה. אני גם מסכים עם יוסי, זה יוביל לזה שכולם יישארו ויישארו ללמוד ולעבוד ולא עשינו כלום.
עכשיו אני רוצה להגיד רגע מילה ע...
משה טור פז:
מזכיר הממשלה, למה הוא לא קורה היום? למה זה לא קרה עד היום? במקרים האלה שהוא מדבר עליו?
שי טייב:
דבר שני שאני רוצה להגיד זה שבאמת יש ערך גדול פה. מדובר על הבקרה והסנקציות. לא היו סנקציות ולא הייתה בקרה טובה. יודעים את זה. זה נאמר פה גם בדיון הקודם. לכן זה הדבר שצריך להיות המשלים.
הדבר האחרון שאני רוצה להגיד רק בהקשר של הנתונים בהתייחס פה קודם כל לסיפור של הגיוס. לא רציתי להפריע בכל פעם כשהתייחס...
יעקב אשר:
אבל ב-2022 לא היה לך צווים בכלל. פה עם אשרות אלפי צווים, וזה נקרא עוד עלייה?
שי טייב:
אין ספק שזה טיפה ביום אל מול כמות הצווים שיצאה. חלק מהצווים האלה כבר הגיעו למצב של מי שבקיא, אני נותן לך תשובה חה"כ אשר. אפילו גם מסכים עם חלק מהדברים שאתה אומר.
שי טייב:
אני אומר ככה: אין ספק שזה טיפה בים. וצריך להגיד, חלק גדול מהאנשים האלה כבר הגיעו למעמד של צו 12, מה שנקרא, הם כבר קיבלו צו גיוס. זה עשרות אלפים כבר אני אומר. וחלק גדול מאוד כבר משתמטים. ועדיין, זה מייצר עלייה מצד אחד, גם בגלל שיש יותר חרדים שרוצים להתגייס ולהיות חלק. גם בגלל שיש יותר מסלולים וגם שהס...
יעקב אשר:
לא, אבל כשאתה משווה את זה מול אפס צווים לעשרות אלפי צווים.
שי טייב:
- - - את הנתונים כדי שיהיה שקוף פה.
מאיר פרוש:
אבל בכל זאת היועמ"שית לא מרוצה מהעבודה שלכם.
יעקב אשר:
את לא מבינה מה שאני אומר. לא, כי הם באים ואומרים הנה, זה סימן שזה עובד.
שי טייב:
יש לנו נתונים שהם כמו שאמרתי אותם ב-2024, בהערכה. כיוון שהסברתי פה ארוכות בוועדה הזאת לא פעם ולא פעמיים כמה זה קריעת ים סוף לעשות את הספירה באופן שזה עובד היום. לכן הצעתי פה לפני שני דיונים לשנות את השיטה מעיקרה ולהגיד שמגיעים לגיל 18 אומרים מי האנשים הרלוונטיים לספירה. לכן אני מחזיק פה בהערכה. אגב,...
אלעזר שטרן:
בבקשה. אני רוצה להגיד קודם ביחס למה שנאמר כאן, אנחנו קצת משחקים בלה לה לנד, כאילו אם יהיה החוק הזה או אם יהיה משהו של גיוס, אז ההנהגה החרדית ישר תדחוף את כולם. חה"כ אזולאי, שלצערי הוא לא פה.
אלעזר שטרן:
סליחה, אז קינלי מסתיר אותו. סליחה. אני צריך לפרש את הנוכחות שלו פה כזה שהרבנים אומרים שאם יהיה חוק יתגייסו. אז אני לא מבין מה הבעיה של אותם רבנים, דרך אגב, שאמרו את ההיפך בדיוק. אני יכול לצטט את השמות של הרב מאיה ושל הרב יוסף, של אמירות מאוד קשות. הם אומרים דברים מאוד ברורים ואני צריך לפרש את הנוכחו...
ינון אזולאי:
אתה לא צריך לפרש. תפרש את עצמך, שיבינו אותך זה יותר חשוב.
אלעזר שטרן:
אוקיי, אז אני אמשיך לפרש את עצמי. תודה, אני מודה לך. מה שאני רוצה להגיד שאני לא נופל במלכודת הזאת. פעם אמרתי אני לא מתגרש, אני לא מתרגש.
אלעזר שטרן:
אני לא מתרגש מהנוכחות שהיא באמת יפה. אבל זה רק כדי לוודא שאולי אנחנו באמת עושים את מה שנסגר בחדרי חדרים ואנחנו באמת ייאמר לזכותו שהוא באמת בקיא בחוק כאילו הוא כתב אותו.
אני גם רוצה לומר שכמי שקצת מבין בחינוך כשאתה מוליך עדר לשפת התהום ואתה אומר אני אדע איפה לעצור, בסוף הרבה ימשיכו לתוך התהום. כאשר ב...
אלעזר שטרן:
כדי שיהיה את המספר הזה שהוא חסר לצבא, שזה המקצועות שלהם.
יעקב אשר:
זה כבר נאמר בוועדה 17 פעמים בתקופה שלך, אדוני יושב-הראש.
אלעזר שטרן:
אבל אתה לא מבין מה שאני מדבר, אז אולי בפעם האלף תבין.
יעקב אשר:
אני לא מבין כלום, מאיפה אני מבין? מה אני, אלעזר שטרן?
מאיר פרוש:
הוא לא אמר לך שאתה לא מבין. הוא אמר שאמרת 17 פעם. מה, מה?
יוסי לוי:
חשוב רק לומר שאחוזי החרדים בקרבי הם הרבה יותר גבוהים מאשר אלה שמתגייסים.
מאיר פרוש:
אל תגיד כאלה מילים פה. אל תגיד כאלו מילים פה. אל תגיד את זה.
אלעזר שטרן:
יוסי, אני מציע לך להשאיר את זה לרח"ט תומכ"א. שנייה יוסי, שנייה.
יעקב אשר:
הוא לא רוצה, הוא רוצה שהכול - - -
אלעזר שטרן:
אני חונק? אתה נותן לי ציונים. ברוך הבא לדיון.
אלעזר שטרן:
אני אעשה לך קבלת פנים כשאתה מגיע פעם הבאה.
אלעזר שטרן:
אני מציע לך, כיוון שיוסי מומחה, אני אגיד את מה שאני שמעתי ממנו 30,000 פעם. בסדר? וגם אתה, בועז, שמעת את זה ממנו וגם מאחרים. לכו לרחובות, תראו כמה עשרות אלפים רשומים בישיבות, מסתובבים ברחובות ולא לומדים.
אלעזר שטרן:
עכשיו אנחנו הולכים לתת לאותו מנגנון, בדיוק לאותם אנשים - - -
משה גוטמן:
יש בזה, זה לא מתאים לישיבות מכל מיני היבטים.
משה גוטמן:
יש בקרה בישיבות שהיא בקרה כבדה ומשמעותית וקשה גם כיום. עד כאן.
משה טור פז:
אני אעבור על פי סדר הסעיפים, יש לי מספר הערות.
מאיר פרוש:
אולי טור פז יוכל להגיד לנו, חיילים בתפקידי מטה, הם חותמים עם אצבע?
משה טור פז:
בפתיח של סעיף 26 נאמר ככה: "התנאים לדחיית שירותו" - - -
משה טור פז:
אז הנה פורוש, בוא, שאלת, אני אענה. כל חייל בצה"ל יש לו מה שנקרא דוח 1. היום עושים דוח 1 - - -
מאיר פרוש:
אני שואל תפקידי מטה, האם הם צריכים?
משה טור פז:
ואתה מדווח אליה פעם ביום נוכחות. אז כן, פורוש. אתה מוזמן פעם ביום לדווח נוכחות בישיבה, בדיוק כמו חייל.
עכשיו תראו, סעיף 26ה בפתיחתו, לפני הספרה 1, הוא מתייחס לתלמיד ישיבה. ואני חושב שהערבוב פה בין תלמיד ישיבה ציונית, קרי שהולך להתגייס בוודאות של מאה אחוז לבין תלמיד ישיבה שכלול בחוק הזה, זה מה שהרמב"...
משה סולומון:
מירי, זה נכון מה שהוא אומר? שנייה, טור פז אולי זה באמת ההערה הזאת. האם אפשר לעשות פלגינן דיבורא, האם אפשרת לעשות פלגינן?
משה סולומון:
לא, אני שואל אותה. ברגע שהחוק הזה יוצא, האם זה משית באופן אוטומטי גם על ישיבות הגבוהות וישיבות ההסדר?
משה גוטמן:
ביום שייגעו בלוח הזמנים של הישיבות - - -
משה טור פז:
משה, תן להשלים רגע. עם כל הכבוד, תן לי עכשיו להתייחס. מה שאני בא לומר, היות והחוק הזה לא נוגע לישיבות הציוניות ולא לישיבות ההסדר, יש פה, כמו שאמר ידידי משה סולומון, פלגינן דיבורא. כל מה שאני קובע כאן לא רלוונטי לשם ולהיפך. מי שמתגייס במאה אחוז גיוס והקריב פי שלוש מחלקו היחסי באוכלוסייה, לא רק שאין ל...
משה טור פז:
השעה עכשיו היא 20:31. לפי החוק הזה, לפני שעה וחצי סיים הבחור הממוצע בישיבה הזאת, החרוץ, סיים את מטלת לימודיו. אם הוא כוללניק הוא סיים לפני שעתיים וחצי.
משה טור פז:
למה? כי למי שלא מכיר, סדר בוקר ברוב הישיבות מתחיל בין 8:00 ל-8:30 ומסתיים ב-13:00. בין 13:00 ל-15:00 אוכלים ארוחת צוהריים, מתפללים מנחה וישנים שנ"צ. אין לי טענה, אני בעד שנ"צ, אבל זה הסטנדרט בישיבות. בשעה 15:00 חוזרים לסדר צוהריים. שוב, אם אתה כוללניק ב-18:00 נגמרות חובותיך, כי יש לך 40 שעות בשבוע, ...
משה טור פז:
ב-23:00 בית המדרש בישיבת הר עציון מלא. מזמין אתכם עכשיו. גם בישיבות חרדיות. למה אנחנו בחוק? כשאנחנו משחררים בחורי ישיבה הולכים על סטנדרט נמוך.
אני מציע להגדיל את הסטנדרט בעוד שעתיים לפחות. קרי במבט שבועי זה אומר כוללניק 50 שעות ובחור ישיבה, שהוא לא כוללניק 55 שעות. שוב, רק נתרגם את זה לשפה. ושטרן אמ...
שרון ניר:
אם יש לו שעות שינה מטכ"ליות הוא צריך להגיד תודה.
משה טור פז:
כשהוא יעלה לגדוד, כשהוא יעלה ליחידה הוא כנראה יישן ארבע שעות בלילה וישכב בלילה במארב. אז אנחנו לוקחים פה בחורים שאנחנו פוטרים אותם בשם לימוד התורה. בואו לא נלך על סטנדרטים נמוכים. אמרתי, סטנדרט מינימלי בעיניי 50-55 שעות, קרי 20:00-21:00. לא חריג. כמו שוועדת חוץ וביטחון עושה, כך יעשה גם בחור ישיבה ממ...
משה גוטמן:
אבל אמרת שזה סטנדרט נמוך. אני מוחה על הדברים האלה.
משה טור פז:
בבקשה. תורי עכשיו. אני ממשיך.
עכשיו אני רוצה להתייחס לנושא החופשות המקובלות בישיבה. היות ורק בדקתי את עצמי רגע כאן עם חבריי פה לראות שאני בסטנדרטים, החופשות המקבלות בעולם הישיבות היום הם 11 שבועות בשנה. שלושה שבועות תשעה באב עד ראש חודש אלול. חודש תשרי כולו וחודש ניסן כולו. זה 11 שבועות. ואחרי יום כ...
משה טור פז:
11 שבועות. יעקב אשר, יש לי תחושה מהדיונים פה שאין לך מושג מה זה ישיבה.
משה טור פז:
יופי. אז 77 יום. באמת של החיים אני אומר, אני חושב שבעולם הישיבות המתגייסות לתת 11 שבועות בשנה זה לא נורא. זה גם צריך לומר בכנות, זה סדר הישיבות שקיבלנו מפולין ומכל הישיבות בכל הקבוצות. לעומת זאת, אם אני באמת משחרר את הבחור הזה והוא באמת לא הולך להתגייס, כלומר אני הולך לתת לו שמונה דח"שים ובסיום הוא ...
משה טור פז:
שתי הצעות לדרישות נוספות. דרישה אחת, אופציה אחת.
משה טור פז:
אופציה אחת זה לדרוש בתוך העולם, שוב, של אלה שמקבלים פטור טוטאלי נדרוש יותר. דרך אגב, הישיבות יגידו לנו תודה. אני יכול לספר לכם שבתקופות קשות לעם ישראל, נגיד בתקופת פיגועי אוסלו, בא אלינו הרב ליכטנשטיין ישיבת הסדר מאה אחוז גיוס, אמר תקשיבו, לא מוסרי לצאת עכשיו לבין הזמנים. חותכים את הזמן בעוד שבוע. א...
משה טור פז:
אבל לפחות זה מצמצם את הפער. אפשרות שנייה זה שנבנה כאן סעיף, אני חושב שישיבות ההסדר החרדיות אמרו את זה, שמיועד אליהם. קרי אם אתה בתוך מסלול שנקטע בגיוס, כלומר אתה לא עושה שמונה דחיות שירות, אלא נגיד אחרי שלוש שנים אתה מתגייס או אחרי שנתיים. תהיה לך אפשרות להכניס אלמנט של הכשרה מקצועית לצרכים מסוימים....
שי טייב:
הערה אחת. החבר'ה של ישיבות ההסדר מתחיילים. הלימודים הם בתוך פרק השירות כחייל.
שי טייב:
להבנתי המשפטית הדלה כן. הם מתחיילים. הם לא נמצאים, זה לא אותו, רגע חבר'ה, אני יודע, תנו לי להסביר.
שי טייב:
זה לא כמו בחור שמקבל דחייה, דחייה ודחייה.
שי טייב:
אני רוצה לענות. בהסדר, כי דובר פה על הסדר. לכן לכל היותר יש דח"ש של שנה אחת, כמו בישיבות הציוניות. ואז הם ממילא מתחיילים. לכן אני חושב, אני לא בטוח שיש פה בעיה משפטית.
משה טור פז:
כלומר, אתה חושב שבהקשר של ההסדר החרדי אין פה בעיה.
אלעזר שטרן:
קינלי, זה בשביל להגן עליהם. הגיוס המוקדם זה להגן עליהם.
שי טייב:
הם כבר חיילים ולכן הם לומדים תוך כדי זה שהם חיילים.
משה טור פז:
מאה אחוז. סעיף 4, 26ה(4). אני חושב שסעיף 4 וסעיף 5 מייצרים כאן לקונה גדולה באמת. אני רוצה לומר כאן משהו. אני שמעתי בחשיבות לא קטנה את משה גוטמן מדבר על טביעת האצבע וכיצד הוא רואה בזה השפלה. אני אמרתי בעיניי, היות וכל החוק הזה נוגע לעולם הדח"ש הקבוע שהופך לפטור ולא לעולם הגבוהות וההסדר, אז זה לא בהכר...
יעקב אשר:
לא, תחפש מה קורה בכיכר דיזינגוף.
ינון אזולאי:
רגע משה, אתה אומר כיכר החתולות. בבקשה, לך, קח. מה אתה רוצה? הם לא אשמים.
יעקב אשר:
הוא ממש נהייה, הוא נהייה יושב-ראש ועד הישיבות, הוא מכיר אוהלה של תורה.
משה טור פז:
אני ממשיך. בסעיפים 4 ו-5, כאמור, הבקרה היחידה שניתנת זה של בעל תפקיד בישיבה שהוא מורשה חתימה ושמצהיר בכתב. אני חושב שזה לא מספיק ואני רוצה להציע כאן שלוש הערות. הראשונה, אני חושב שכמו שכבר נאמר, בעל התפקיד צריך להיות ראש ישיבה. בעל סמכות תורנית, איש חינוך, ולא לצורך העניין קראה לזה ענבר גזבר. אני או...
מירי פרנקל-שור:
היו תקנות בשנת 2017, תנאים נוספים. אנחנו יכולים לתת דוגמאות.
איילת לוי נחום:
הסעיף קובע שלא יינתן דח"ש. התנאים הנוספים האלה רלוונטיים גם לישיבות הסדר ולישיבות גבוהות ציוניות. וגם לפרק ג'1. אז למשל אחד מהתנאים הנוספים זה בנוסף לתנאי דחיית השירות צריך ללמוד באופן סדיר מיום שמלאו 16 שנים לפחות במוסד חינוך תרבותי ייחודי, כהגדרתו בחוק מוסדות חינוך תרבותי ייחודיים ומשויך לקבוצה תר...
משה טור פז:
כלומר, הוא בוגר ישיבה קטנה לצורך העניין. כן? זה המשמעות?
אלעזר שטרן:
לא. לא רק זה. קינלי, אתה לא מבין? זה שנתיים מגיל 16, לא מגיל 14, כמו הבדיחה פה.
משה טור פז:
אז המשמעות היא, שוב, איילת, תסבירי שוב, זה לא ברור.
מאיר פרוש:
צריך לדעת קרוא וכתוב כדי להסביר את זה, מה זה?
מירי פרנקל-שור:
כדי לקבל תנאי דחיית שירות אתה צריך להיות בגיל 16.5 זה ישיבה קטנה?
מירי פרנקל-שור:
ישיבה קטנה. זה לא אותו דבר, אתה לא יכול להשוות לבוגר משרד החינוך חרדי האם אתה נספר ביעדים.
משה טור פז:
אז שוב, אז תסבירי את הסעיף, את התקנה הזאת.
מירי פרנקל-שור:
כדי לקבל דחיית שירות כשאתה לומד בישיבה, צריך להוכיח שבגיל 16.5 למדת בישיבה קטנה. זה דבר אחד. זה לא רלוונטי, הסעיף הזה לא רלוונטי לעניין בוגר מוסד חינוך - - -
משה טור פז:
אז איילת, אם אני מגיע משנה בישיבה ציונית או מתיכון אני לא יכול לקבל דח"ש לפי הסעיף הזה?
ינון אזולאי:
אבל אם הוא אחר כך 16-17 ישיבה חרדית אז הוא יוכל ב-18 לקבל את הדח"ש מהסעיף הזה.
ינון אזולאי:
אם אתה לפני גיל 16, בגיל 15-16 אתה בישיבה ציונית אז בעצם אתה תקבל דח"ש מהצד השני. אבל אם אתה נגיד 17-18, יותר נכון זה 16-17, כי ב-18 אתה כבר נכנס, אתה תקבל את הדח"ש של הישיבה החרדית של שנתיים מתוך.
משה טור פז:
אוקיי, תמשיכי, איזה עוד תקנות יש לשר הביטחון?
היו"ר בועז ביסמוט:
רגע. אנחנו יוצאים עכשיו להפסקה. היא תענה לך עד 21:15. יש כיבוד בחוץ, שמנו לך, אלעזר.
משה סולומון:
רק שנייה. מה נפקא מינה בין ישיבה קטנה לישיבה תיכונית חרדית? יש הבדל? ינון, בין ישיבה קטנה לבין ישיבה תיכונית חרדית.
משה טור פז:
אני מציע, בועז, אפשר אחרי הפסקה, כי זה ארוך.
ינון אזולאי:
לא, במושג יש ישיבה קטנה. אין, אין ישיבה תיכונית שהיא חרדית שהיא נקראת כמו הגדרה של ישיבה קטנה.
משה סולומון:
נכון. אבל השאלה אם יש ישיבה חרדית שהיא תיכונית?
ינון אזולאי:
ישיבה תיכונית זה יותר מתאים, הוא מתכוון, יוסי, הוא מתכוון לאלה שנקראים ישיבות חרדיות. בסדר, זה נקרא, הוא קורא לזה, הוא מכניס את זה. יש כמו נאורה, יש להם אגב שם גם לימודי חול.
משה טור פז:
בועז, יש פה נקודה לא ברורה. ישיבות תיכוניות חרדיות נחשבות בתרבותי ייחודי?
משה טור פז:
לא, אני יודע שהם חרדים, אבל הם כלולים בדיחוי הזה? החרדי? אוקיי. תמשיכי איילת, איזה עוד תנאים?
איילת לוי נחום:
חוץ מהתנאי הזה של למד או לומד באופן סדיר מיום שמלאו לו 16 במוסד חינוך תרבותי ייחודי, כמו שהקראתי מקודם. תנאי חלופי, כן? הוא למד או לומד באופן סדיר בחטיבה עליונה במוסד חינוך בפיקוח אגף החינוך הדתי ונבחן או מתעתד להיבחן אם טרם השלים את לימודיו בשני מקצועות לפחות. האחד מהם תנ"ך והשני תלמוד, תושב"ע או ל...
משה טור פז:
תגידי, מירי, הסעיף הזה הוא לא סעיף מפלה? אני באמת שואל. אם אדם הגיע מחינוך לא ציוני דתי ולא חרדי ועכשיו הוא רוצה דחיית שירות כי הוא נכנס לישיבה. אין לו דרך לעשות את זה?
מירי פרנקל-שור:
יש פה סעיף לדעתי. לדעתי יש פה. אתם מדבר על מי? חוזרים בתשובה כאלה?
משה טור פז:
כן, היינו בתנאים הנוספים. ניסיתם כאן לענות לעניין, אבל אני מודה, איילת ומירי, שלא הצלחתי להבין ואני חושב שאחרים פה לא הבינו, כשבדקתי בהפסקה. התנאים הנוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. הם מתייחסים אך ורק לסוגייה של בוגר מוסד ומאיזה מסלול הוא מגיע או שיש עוד סעיפים?
איילת לוי נחום:
לא, הם לא מתייחסים לבוגר מוסד. הם מתייחסים לתנאים נוספים לקבלת הדח"ש. ואמרתי שחוץ מהתנאים שקבועים בסעיף עצמו בחוק קבועים תנאים נוספים.
משה טור פז:
בנושא שהקראתם, נאמר פה על ידי שי, אבל בדיוק יצאנו להפסקה ואני לא שמעתי את התשובה. יש עולם שלם שברוך השם הולך וצומח, בעיניי גם יש עניין להצמיח אותו, של ישיבות תיכוניות חרדיות. קרי ישיבות חרדיות בגיל תיכון שעושות בגרויות. וברוך השם, לומדים שם יפה. תלמיד שמגיע מתוך העולם הזה, הובאו פה דוגמאות של כמה יש...
משה טור פז:
הוא מקבל דיחוי רגיל. זאת ישיבה, אוקיי. איך אתה יודע להבחין? אביגדור, איך אתה יודע להבדיל בינו לבין ישיבה תיכונית ציונית דתית? כי הם לא בתרבותי ייחודי?
מירי פרנקל-שור:
יש כאן תנאי שמדבר על למד או לומד באופן סדיר מיום שמלאו לו 16 שנים לפחות במוסד חינוך תרבותי ייחודי כהגדרתו.
משה טור פז:
אז הישיבות התיכוניות, האם הישיבות התיכוניות החרדיות - - -
משה טור פז:
אני רק רוצה לוודא, כי אתה יודע, כאשר דנו על זה, האם הישיבות התיכוניות החרדיות כלולות בתקנת הדיחוי הזו? קרי, הן עומדות בתוך החוק, הן כלולות בחוק. שלא חלילה ייצא שאנחנו מפלים אותם לרעה בחוק הזה. זה בעיניי מאוד קריטי.
משה טור פז:
שבחוק החדש הם לא ייפגעו. בסדר? אז אני חושב שזה חשוב לוודא כי זה עולם צומח ובעיניי גם יש לנו עניין שהוא יצמח עוד. מה עוד איילת? איזה עוד תקנות קובע שר הביטחון?
איילת לוי נחום:
לא. אז דיברתי על זה. צריך להתקיים אחד מאלה. אז אמרתי, למד או לומד מגיל 16. למד או לומד באופן סדיר בחטיבה עליונה במוסד חינוך בפיקוח אגף החינוך הדתי.
איילת לוי נחום:
אני קוראת מתקנות שירות ביטחון, תנאים נוספים לדחיית שירות לתלמידי ישיבות והוראות שונות. מ-2017. את תקנה מס' 2 שנקראת תנאים מוקדמים.
איילת לוי נחום:
אז אמרתי, למד או לומד באופן סדיר בחטיבה עליונה במוסד חינוך בפיקוח אגף החינוך הדתי. ונבחן או מתעד להיבחן אם טרם השלים את לימודיו התיכוניים באופן הזה: בשני מקצועות לפחות. האחד מהם תנ"ך והשני תלמוד, תושב"ע או לימודי יהדות. (ב) התלמיד ייבחן באחד משני המקצועות בהיקף של שלוש יחידות לימוד לפחות בבחינה חיצו...
משה טור פז:
אז לפני שיצאנו להפסקה שאלתי האם המשמעות של התקנות האלה שאדם שחזר בתשובה והוא בעצם הפך להיות ציוני דתי או חרדי לא כלול כי הוא בא ממוסד ממלכתי? מה המצב?
איילת לוי נחום:
נכון, "(ב). על אף האמור בתקנת משנה (א) יכול שיינתן צו דחיית שירות למיועד לשירות ביטחון אף שלא התקיימו בו התנאים הקבועים בה, ובלבד שהוא מקפיד לנהל אורח חיים דתי הכולל שמירה על כשרות ושבת והוכר כחוזר בתשובה לפי פקודות הצבא."
משה טור פז:
לפי פקודות הצבא. כלומר, אתה יודע להכיר חוזר בתשובה ולתת לו דיחוי. יש עוד תקנות של שר הביטחון?
משה טור פז:
האם יכול שר הביטחון מחר בבוקר על פי החוק הזה לקבוע עוד תנאים?
איילת לוי נחום:
שר הביטחון יכול לקבוע תנאים נוספים, לתקן את התקנות ולאשר אותן בוועדת החוץ והביטחון ולקבוע עוד תנאים מלבד אלה.
משה טור פז:
ויצטרכו לתקן אותן מחדש אם יהיה חוק? ואם לא יהיה חוק מה המשמעות? שאין תקנות?
משה טור פז:
אוקיי. אם מחר שר הביטחון על פי זה רוצה לקבוע תקנה אחרת לגמרי, הוא יכול. הוא יכול, האם אין פה סעיף יציאה, אפרופו מה שאמר קודם רם בן ברק, כוכבית יציאה או כיסא מפלט מתוך החוק הזה?
אלון שוסטר:
רגע, בעניין הזה אני רוצה לשאול. מה זה נקרא, מהן המגבלות של החלטות שהוועדה הזאת יכולה לקבל? בהקשר להמלצות או הנחיות שר הביטחון?
משה טור פז:
זו הפרשנות שלכם. כלומר, לא יכול מחר בבוקר שר הביטחון, דיברנו בימי ההפיכה המשטרית על הג'ינג'ים. הוא לא יכול מחר להחליט שהג'ינג'ים הם מחוץ לחוק ההוא או בתוך החוק.
איילת לוי נחום:
הוא לא יכול לסתור את התנאים הקבועים בחוק. החוק מאפשר לו להוסיף תנאים נוספים בתקנות באישור הוועדה.
משה טור פז:
אבל התנאים הנוספים זה החמרה או גם הקלה?
משה טור פז:
זה יכול להיות גם החמרה וגם הקלה. כלומר, אין פה חשש שהתקנות של שר הביטחון יהיה כיסא מפלט?
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה. היא ענתה לך על כל השאלות. אני רוצה פשוט להמשיך, נחזור אליך. מטי, בבקשה.
מטי צרפתי הרכבי:
תודה רבה אדוני יושב-הראש. רק משפט פתיחה, מה שמטריד אותי במהלך כל הדיון זה בסוף שהילדים שלנו מתגייסים הם מגיעים, רובם מגיעים עם מוטיבציה יחסית גבוהה. וכל עוד החינוך מבית הוא לא כזה של שירות צבאי וגם המוסד החינוכי הוא במערכות חינוך עצמאיות חרדיות, שאני רואה, סתם נניח, אני רואה מישהו ששורף דגל או לא שר...
מטי צרפתי הרכבי:
לא, לא, לימוד בישיבה. אבל יש הפסקות, יש חברותא. אני שואלת.
מטי צרפתי הרכבי:
לא. אז במקרה הזה, אם זה להבנתי שהות בישיבה אז אני באמת חושבת, גם ממה שאני שומעת בסדר היום, הם בערך 12 שעות בישיבה, אם לא יותר, ולכן מאחר וזה חמישה ימים בשבוע, אני חושבת שכן נכון לשנות את זה ל-60 שעות. אם זה חליף לשירות. בשירות הם עובדים יותר מ-60 שעות. וזה חליף, במידה מסוימת חליף לשירות, במיוחד אם ה...
מטי צרפתי הרכבי:
לא משנה. ויש גם כמובן שישי-שבת בחודשים הנותרים. מדובר על סדר גודל של עד מקסימום 200 ימי לימוד נטו בישיבה. אני רק אומרת את זה כדי לקבל איזה שהיא השוואה לכמות הימים שהמשרת משרת.
מטי צרפתי הרכבי:
יש גם שישי-שבת שלא לומדים. ובצבא כן משרתים, ינון. יש עוד 80 ימים של חמישי-שישי, של שישי-שבת. יש עוד 80 ימים של שישי-שבת על תשעה חודשים.
מטי צרפתי הרכבי:
בסדר. לגבי האיסור הגורף לעיסוק. אני די מסכימה עם האמירה הזאת. כי להבנתי אם אתה גם נמצא 40 שעות בישיבה וזה רק יעודד אנשים לצאת לעבוד. ואז הם יותר, זה יעודד אותם ללמוד מעין לימודים פיקטיביים וייצאו לעבוד במקום לשרת בצבא. אז אני חושבת שעבודה רק תוביל ליותר מוטיבציה לפטור בסוף המעלה.
יש כאן חובת התייצבו...
ינון אזולאי:
כל השאר זה פחות או יותר חוות דעת שנאמרה פה. השאלה הזאת עדיין לא נגעו בה. שי אני חושב שצריך לענות על זה.
מטי צרפתי הרכבי:
לא, גם לגבי ה-60 שעות הייתי שמחה לשמוע התייחסות. אבל זה יהיה במסגרת ההתייחסויות לגבי השעות.
ינון אזולאי:
התייחסויות של השעות אולי עמוס יגיד מה הולך, גם בבין הזמנים.
מטי צרפתי הרכבי:
מה בפועל? בפרקטיקה. אם בפרקטיקה הם יותר מתשע שעות. אתם רוצים שאני אגמור את כל השאלות? אין בעיה. אם בפרקטיקה הם יותר מתשע שעות אז אין סיבה שזה יהיה תשע שעות בחוק.
יש כאן את הצהרת תלמיד הישיבה. ושמענו שיש התנגדות לכרטיס נוכחות. אני חושבת שכל המשק, אז אני חוזרת על אותה טענה.
משה גוטמן:
במוסדות חינוך אין את הדבר הזה. זה לא דומה.
ינון אזולאי:
גם במכללות אין את זה וגם באוניברסיטאות אין את זה.
מטי צרפתי הרכבי:
אבל פה יש דחיית שירות. ואני חושבת שמאחר ויש כאן הטבה אז - - -
אביחי אברהם בוארון:
אבל עתודאים, מטי, לא מסמנים עם האצבע ואין להם כרטיס ודוחים להם את השירות.
ענבר הרוש גיטי:
יש מבחנים לעתודאים, פה לא רוצים מבחנים, לא רוצים אצבע.
מטי צרפתי הרכבי:
זה באמת לנסות לדייק את המכסות, אני לא חושבת שיעדים, את המכסות. צריך ללמוד מה קורה מעל גיל 26. זה איזה שהוא מחקר קטן שצריך לעשות בישיבות ולהבין באמת מה הפוטנציאל של אותם תורתם אומנותם, שבאמת בוחרים בזה כדרך חיים ולא כמילוט, לפטור עתידי לשירות צבאי.
אני לא חושבת שגזבר בעל תפקיד עם זכות חתימה צריך לאשר...
דרור גרנית:
זה אותו דבר, הישיבה מקבלת את התקציבים.
מטי צרפתי הרכבי:
אני לא יודעת על מי אתה מטיל את הקנסות. אמרתי שאני חושבת שמכסות כדי באמת לוודא שזה רק תורתם אומנותם. עדיין אני חושבת שלגזבר יש יותר אינטרס בהבנה הכספית של המשמעות של כל תלמיד שעוזב.
יש כאן את העניין, לא הבנתי אם בעל תפקיד בישיבה שהוא מורשה חתימה והוטל עליו עיצום כספי יותר מפעם אחת הוא יאבד את הזכות ל...
מטי צרפתי הרכבי:
הוא דיווח דיווח שקר ובזה זה מסתכם? גם סנקציות אישיות על בעל זכות החתימה?
מטי צרפתי הרכבי:
לגבי התנאים הנוספים שקבע שר הביטחון. אם קראתם מאיזה שהוא סעיף תקנות, אני חושבת שצריכה להיות פה הפניה מפורשת לתקנות. כי כאן זה נשאר - - -
מטי צרפתי הרכבי:
ב-6, 26ה(6). תנאים נוספים שקבע שר הביטחון. אז הקראת את זה מתוך איזה שהוא מקור שהוא ניתן לשינוי. אבל אני חושבת שכאן צריכה להיות הפניה. כי לפי זה אין הפניה לתקנות האלה.
מטי צרפתי הרכבי:
עדיין הן נמצאות איפה שהוא. אבל זה צריך להיות עם הפניה מפורשת. כי אם הם יהיו שם באיזה שהוא מקום זה לא עושה את ה-linkage בין אותן תקנות שהקראתן, מאיפה שהקראתן וצריך לעדכן לבין מה שכתוב כאן. כאן זה עדיין גמיש מידי. ולכאורה, לפי מה שאני קוראת, אין פה שום חיוב להסתכל על התקנות האלה. שוב, מותר לשנות אותן,...
עמוס צייאדה:
היום שעות הלימוד שמוגדרות זה 45 שעות בישיבה לרווקים ו-40 שעות לנשואים, כמובן מחויבי גיוס. אם הם לא חייבי גיוס, יוכלו ללמוד פחות. השעות הן 60 דקות. וזה אומר שלומדים - - -
עמוס צייאדה:
אני אתייחס לזה. השעות הן, שעת לימודים זה לא 45 דקות, זה 60 דקות. וזה שעות לימוד נטו. כלומר, אם אני אראה מוסד שידווח לי מ-8:00 עד 17:00 אני לא אקבל מערכת כזאת. כי זה לא סביר. אנחנו כשנתקלים בדברים אלה מעירים על הדברים האלה.
שעות הלימוד בישיבות שלומדים 45 דקות, בישיבות הסדר או ישיבות חרדיות, זה בדרך כ...
עמוס צייאדה:
כן. יש כאלה גם יותר מוקדם. בכל אופן, סדר היום לא מסתיים לפני 20:00-20:30 וזה גם לישיבות הציוניות. נכון הוא, ציינו כאן שבהרבה ישיבות אפשר למצוא 10%-20% מהתלמידים שלומדים שעתיים-שלוש. אבל אני לא חושב שצריך לגזור מאותו מיעוט שיושב ומתמיד או שיש כל מיני פעילויות נוספות שהישיבה עושה או הרב עושה בבית שלו ...
עמוס צייאדה:
אני עונה, לא כולל הפסקות. תשע שעות לימוד נטו.
מטי צרפתי הרכבי:
אז זה צריך להיאמר. מירי, אם זה תשע שעות נטו של לימוד, אז זה צריך להיאמר בצורה מפורשת
עמוס צייאדה:
אנחנו יודעים גם להגיע בשעות שמצהירים עליהם כלימודים. ואם אנחנו נראה שאין הפסקה מבחינתי, אם מוסד יבוא ויגיד, נגיע בצוהריים ואנחנו נראה שיש הפסקה, מחייבים על זה ביקורת שלילית.
עמוס צייאדה:
אני אומר, אני לא מקבל מערכת שעות של מוסד שהוא לא נותן לי הפסקות.
אלעזר שטרן:
עזוב אותך, נתן לך הפסקות. איך בביקורת שלך אתה יודע לספור שעות?
עמוס צייאדה:
בכל שעה שאני מגיע מאחת השעות שדווחה לנו למערכת המחשוב שלנו, והמבקרים מחוברים אליה, אני מצפה לראות שתלמידים בבית מדרש או בכיתות. אם הם לא שם אז אין לימודים.
עמוס צייאדה:
לא כולל עובדי חשבות ולשכה משפטית, משהו כמו 25.
עמוס צייאדה:
משרדי רואי חשבון, שמונה משרדים שזכו במכרז.
עמוס צייאדה:
הם יוצאים לפי תוכנית עבודה שמוגדרת להם לביקורת, לאורך כל השנה.
עמוס צייאדה:
מה שאנחנו מגדירים להם. בשנה האחרונה בוצעו מעל 2,300 ביקורות.
שרון ניר:
אז אולי תיתן לנו קצת ממצאי הביקורת?
שרון ניר:
אני חושבת אדוני שאולי כדאי שנשמע מעמוס את ממצאי הביקורת.
שרון ניר:
לא, לא, אדוני, אני רוצה דווקא שעמוס יענה. תקשיב, אני רוצה גם ששי יענה. אבל תראה, נשמעות פה טענות, אדוני, באמת לאורך הדיון, ואני מקשיבה להן.
שרון ניר:
לא, לא, האב השכול, שמעתי כאן, ישב כאן אבא שכול, אבא של ענר שפירא. וטען טענות על ישיבות שמרבית הזמן החברים בהם לא לומדים תורה ומסתובבים. והנה יושב מולי - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
שרון, את לא מנהלת אותי. את בקריאה ראשונה. אני לא אוהב את הקטנות האלה, את בקריאה ראשונה.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני אוציא, אין לי בעיה. נו. את לא מנהלת פה את הדיון, אני מנהל אותו.
שי טייב:
אנחנו מבקשים לעשות בתהליך הזה תהליכים לכל המיועדים לגיוס, באופן שהוא שונה לגמרי ממה שהיה במנגנון הקודם של הדיחוי. במנגנון הקודם של הדיחוי אני מזכיר שבגדול היו מתייצבים בלשכה, היו עושים להם רק רישום של פרטים אישיים, למי שמגיש דיחוי והם מביאים אישור לימודים מהמוסד ועושים בדיקת גובה ומשקל בלבד. וזהו. ל...
אלעזר שטרן:
אני רשמתי לי את זה מתי שבועז חתך אותי, להתייחס לשאלה הזאת.
מירי פרנקל-שור:
"ובכלל זה יתייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי סעיפים 3 ו-5".
שי טייב:
אז עכשיו אני אומר. אני מבחינתי אני קורא, בואו נחזור לסעיף 3 ו-5.
דרור גרנית:
אבל צריך רק להגיד שהסעיף הוא אותו נוסח שהיה גם בחוקים הקודמים. אז אם שי אומר אנחנו הולכים לשנות את הפרקטיקה של הפעלת הסעיף, אני רגע משאיר לגברתי את השאלה אם כן או לא צריך - - - תוקף או נופך או ביטוי לשינוי הפרקטיקה.
שי טייב:
עניין שבעובדה היה פרקטיקה שאומרת שעושים את מה שאמרתי עכשיו, כולל התייצבות מרוכזת וכן הלאה. אני לא חוזר איפה זה נולד ומתי. אני אומר מה אנחנו הולכים לעשות. כולם עושים את התהליך, כולל התהליך שקשור בריאיון, מאבחן פסיכוטכני, מבחן דפ"ר וכן הלאה.
אני רק אגיד, אני רוצה להגיד מילה על הבדיקה הרפואית. באופן עק...
שי טייב:
אז תנו לי רק להשלים עד הסוף. לא אמרתי זה התניה. אם המשאבים מאפשרים לי, אני עונה לך, חה"כ סולומון.
משה סולומון:
לא, אבל יעקב אשר שאל למה זה חשוב. לכן אני מבקש שטייב יסביר לו.
שי טייב:
כיוון שכתוב עכשיו פה על העניין של הבדיקה הרפואית, אני צריך לעשות את הבדיקה הרפואית. לכן אני אומר, אם המשאבים מאפשרים לי באותה נקודת זמן וזה לא בא על חשבון מישהו שהוא מתנדב שרוצה להתגייס, אחר שאמור וכן הלאה, ואני יודע שהבן אדם הזה הולך לדחייה, כי הוא הגיש לי בקשת דחייה. כי זה המנגנון, מגישים בכל שנה ...
מאיר פרוש:
אבל כל שנה בוודאי שלא צריך לעשות בדיקה רפואית.
מטי צרפתי הרכבי:
לשיטתך אתה לא רוצה את סעיף 5. אתה אומר את סעיף 3 ו-5(א). לצורך העניין.
אלעזר שטרן:
שי, אני חושב, סליחה על הביטוי, נגיד מישהו אומר לך שהוא הולך למכינה. אתה לא עושה לו פרופיל רפואי?
אלעזר שטרן:
בבקשה. אני שואל אותו על השאלה הזאת. מה זה קשור לזכות דיבור? בבקשה.
שי טייב:
אמרתי שאני עושה את ההליך שהוא תהליך שונה לגמרי ממה שהיה לפני, מהפרקטיקה שהייתה נהוגה. שונה לגמרי. יש לו דפ"ר, יש לו יכולת. הבן אדם, אני צריך לגייס אותו באופן מיידי, אני רוצה מיד לקבוע לו את הפרופיל. הבן אדם, אני לא מגייס אותו באופן מיידי כי נתתי לו דחייה. אז יכול להיות שאני אגיד לו תשמע, אני לא עושה...
מטי צרפתי הרכבי:
אז אתה מציע לתת פרק זמן, נניח סתם, של הדח"ש בשנתו הראשונה לעמוד בסעיפים 3 ו-5? אתם מבינים מה אני אומרת?
שי טייב:
אפשר לקבוע גם פרק זמן שיאפשר לי יותר ממה שאני רוצה. אני אומר עוד פעם, תראו, אני גם צריך לחיות את החיים עצמם. בחיים עצמם, אני אומר לכם, מדובר פה הרי באלפי אנשים בכל שנה.
אלעזר שטרן:
לא, אנחנו משנים את החיים עצמם. לזה התכנסנו.
שי טייב:
אתה מתחיל במה שחצי קליק שאני דיברתי עליו בסוף ואתה לא פותח בזה שאני אמרתי שעושים דפ"ר, שעושים ריאיון, שעושים תהליך מלא ושאין צו.
אלעזר שטרן:
לא, אני לא מבין. אם אתה אמרת שחסרים לך לוחמים ותומכי לחימה. כשאתה אומר לי עכשיו קליק-קליק ואתה לא אומר לי אני עושה תהליך, כמו שאני עושה לנכדים שלי כבר, גם אם הם הולכים אחרי זה לישיבה. אתה עושה להם. הם יודעים בגיל 16.5 או 17 אם הם יכולים להיות - - -
יעקב אשר:
זה נשמע שטייב שואל את אלעזר שטרן.
משה סולומון:
יש לי שתי הערות בסעיף הזה. קודם כל, לגבי הסעיף הראשון, חברי חה"כ טור פז העיר קודם לגבי השינויים גם בסדרים וגם בחופשות. בעיניי לא נכון לגעת בכל מה שנהוג בעולם הישיבות, גם החרדיות וגם הציוניות. הסדרים הקובעים ידועים מקדמה דנא ולכן ככל שאתה פחות נוגע אתה מייצר גם משהו שהוא נשמע בתהליך סדור וארוך. אני ח...
משה סולומון:
זו הערה כללית. אני אומר שככל שאנחנו פחות נוגעים אנחנו מייצרים דווקא קביעות יותר טובה וגם לימוד יותר טוב בהקשר הזה.
משה סולומון:
מטי, קודם כל, היום זה בחוק. היום זה בחוק ככה. ובאופן הזה אני משה סולומון למד שלושה סדרים ביום בישיבה, מ-8:00 עד 23:00.
משה טור פז:
משה, הלכת לצבא. החוק הזה נוגע למי שלא הולך לצבא.
משה סולומון:
לצד ההערה הזאת שאני חושב שממנה נגרור מצב שבו ילמדו הרבה יותר מאשר שנצליח לגרום להם ללמוד על פי חוק, לצד ההערה הזאת אני רוצה להעיר הערה נוספת על סעיף 2 שבעיניי, ופה אני אומר לרח"ט תומכ"א. בעיניי אני מבין את המגבלה של צוואר בקבוק בנושא הרפואי, אני מבין אותו לגמרי. אבל כדי לייצר מצב שבו יש לי עתודה מספ...
משה סולומון:
לכן אני לא רוצה שזה יקרה רק לאותם 6,000 המיועדים לגיוס, אלא הרבה יותר מזה. אני הייתי רוצה בכלל, אמרתי את זה גם בסעיף קודם, אני הייתי רוצה שכל מלש"ב שהוא טרם ביצע דח"ש או בתהליך קביעת דח"ש יעשה את כל התהליך של צו ראשון. כל התהליך שבו אני יודע, אני מבין שהוא פוטנציאל להתגייס לצבא. אם יהיה לו דח"ש ויהי...
שי טייב:
זה מה שאמרתי. גם ככל שיהיה גם רפואי.
משה סולומון:
גם העניין הרפואי, יכול להיות שכאן צריך לעשות שינוי גדול. אני מבין שזה צוואר בקבוק בצה"ל, אבל יכול להיות שהחוק הזה הוא הזדמנות כדי לתת מענה גם לסוגייה הזאת. כי אני מבין שהרי הוא תוצאה של כוח אדם, הוא תוצאה של סדר עדיפות. הוא תוצאה של המון מרכיבים שבגינם אין לך יכולת לתת מענה רפואי לכלל המלש"בים.
אני ...
ינון אזולאי:
משה, אבל שאלה. אם אתה למשל עכשיו קובע לו את הפרופיל. הוא מגיש את הדחייה שלו, את הדח"ש.
אלעזר שטרן:
ככה זה עובד, דע מי ברשות דיבור ומי לא ברשות דיבור.
משה טור פז:
רק אם יש שינוי. אבל בדרך כלל אין שינוי. 90% הפרופיל נשאר.
משה סולומון:
אגב, הבן שלי היה שלוש שנים בישיבה גבוהה. היה לו בכיתה י"ב הוא עשה את כל התהליך. אחרי שלוש שנים הוא התגייס. אגב, היה לו שינוי פרופיל ושינו לו. אבל הוא בכיתה י"ב כבר ידע מה הפרופיל הרפואי שלו.
אלון שוסטר:
ערב טוב. אני רוצה להזכיר שאנחנו בהקשרי שעות. תראו, אנחנו באנו מעולם לפני 70-80 שנה של יחידי סגולה שהשקיעו את כל מרצם, זה היה מצחיק אותם אם היו רואים פה 40-45 שעות. ואיכות הלמידה, תרשו לי להתייחס לנושא שאני לא בקיא בו, אבל אני מעריך, איכות עוקרת הרים.
עברנו לקונספט אחר, לנרטיב של חברה לומדת. אני משתמ...
אלון שוסטר:
לא, לא, היינו חבורה משער הנגב ומשדרות ועשינו דברים יפים.
בסעיף 26 יש פה המון אותיות וספרות. 26ה(1)(א). הסעיף שנוסף, כן? הוא יוצא מנקודת הנחה, הוא כבר נותן מענה, מהבחינה הזאת זה בסדר. איך אמרת ינון? רק חבל תלייה היה חסר. אבל הוא יוצא מנקודת מוצא שהיא מעציבה אותי. זאת אומרת, הסיטואציה היא שמראש אנחנו ...
שרון ניר:
מבקשים ממש מ-2,000 ביקורות. נשמח מאוד.
אלון שוסטר:
כי כתוב שם שמי שחמש פעמים ימצאו שהוא לא דיווח אמת, קיבל סנקציות - - -
אלון שוסטר:
- - - אז הוא לא יוכל יותר לתת אישורים.
שרון ניר:
אדוני, אני רוצה רגע להתייחס לשני דברים. גם תיקח אותי בחשבון.
אביחי אברהם בוארון:
אנחנו מדברים על סעיף 26. אני אעבור ככה מהר על הסעיפים. בנוגע לשעות כבר נאמר פה. 40-45 שעות לא מייצג את מה שקורה בפועל. מה שקורה בפועל זה הרבה יותר שעות. אני שאלתי את החברים למה שזה לא ייכתב? אמרו לי וזה עשה לי שכל. כל החוקים המקבילים של ישיבות כאלה או ישיבות אחרות ומקדמה דנא היה כתוב 40-45 שעות. ואנ...
משה טור פז:
אבל אותך לא פטרנו משירות, אותם כן. זה ההבדל, זה כל ההבדל.
ינון אזולאי:
אבל מה זה קשור? באותו זמן הוא לומד. הוא מדבר איתך על הזמן של הלימוד שלו. זה קשור.
משה טור פז:
אם אני הולך לפטור בן אדם מלשרת בצבא אז שילמד כמו שצריך.
ינון אזולאי:
כרגע אתה נותן לו את הדחייה בגלל שהוא יושב ולומד.
ינון אזולאי:
גם בישיבות ההסדר הוא כרגע יושב ולומד. גם בישיבות הגבוהות.
משה טור פז:
הוא דוחה שירות לתמיד. לכן זה חוק אחר, זה לא אותו חוק.
משה טור פז:
תתרום כמוהו. גם התנדבות וגם שירות. כן, תתרום כמוהו. הלוואי ותתרום כמוהו, פורוש.
אביחי אברהם בוארון:
יסלחו לי החברים, יש פה לא מעט פטרונות בחדר. יש פה ניסיון לחנך את הציבור החרדי. סליחה, תנו לי לדבר.
אביחי אברהם בוארון:
יש פה ניסיון לחנך, לנסות לעשות חינוך מחדש של החברה החרדית. אנחנו לא באים לחנך מחדש, רם, אתה אומר מאה אחוז. אנחנו לא באים לחנך את החברה החרדית. אנחנו באים לגייס ולהעלות, תכלית החוק להעלות את מספר המתגייסים ולהקל את הנטל על הנושאים בנטל המילואים.
אביחי אברהם בוארון:
קינלי, אתה איש חינוך מובהק ואתה רוצה לחנך את החרדים ואתה מתייחס אליהם בפטרונות. זה נובע מדבריך.
אביחי אברהם בוארון:
תודה רבה. אני מבין. בסדר גמור. לחנך את החרדים? זה מה שכתוב בתכלית החוק? יופי, אז אני לא מנסה לחנך את החרדים עכשיו.
אביחי אברהם בוארון:
זה קשור אדוני ראש אכ"א, תשתחרר כבר מאכ"א. תשתחרר מאכ"א. היום אתה חבר כנסת, אלעזר שטרן. אתה לא באכ"א, אין לך דרגות על הכתף ותפסיק לחנך את העולם.
משה טור פז:
לפחות הוא לא ילד כאפות של ציבור אחר. מה אני אגיד לך, אביחי?
משה טור פז:
באים הציבור שלנו וצועקים פה ואתה מספר על השירות שלך.
משה טור פז:
הציבור הציוני דתי שמשרת, גם שלך וגם שלי.
אביחי אברהם בוארון:
תאמין לי שאני הציבור שלנו. אתה ממש לא הציבור שלנו. אתה ממש לא הציבור שלנו.
משה טור פז:
הוא, הוא. כי העמדה שהוא מייצג זה עמדת ילד כאפות.
משה טור פז:
זה ויכוח פנים מגזרי, כן? שבו בצד ותנו לנו להתווכח.
טלי הרן בן נון:
תודה רבה, תודה על זכות הדיבור. שמי טלי הרן מתנועת אמא ערה, אימהות ללוחמים. אני אמא ללוחם בסדיר, לוחם בחטיבת חי"ר. אני רוצה להתייחס לסעיף שדיברו פה עליו הרבה, סעיף 26ד. שמדבר על דחיית שירות.
לדעתי המושג דחיית שירות זה בעצם מכבסת מילים לביטול שירות, לפטור משירות. לבואו לא נשרת. אני אספר לכם מה זה דחיי...
טלי הרן בן נון:
אוקיי. אז הוא היה בשנת שירות. דחה שירות. הצבא נתן לו אישור לדחות שירות בשנה כדי שהוא ישרת עוד שנה לפני השירות הצבאי את המדינה שלו. והתנדב בעמותה מדהימה שעובדת עם נוער בסיכון בקצה הכי קצה של הסיכון. והגיע 7 באוקטובר, הוא היה בשנת השירות שלו. וכמה חודשים לתוך המלחמה החליטו שלוקחים אותו לצבא לפני הזמן....
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה רבה, הדברים ברורים. שני נציגי משרדי הממשלה ונמשיך הלאה עם ח"כים. בבקשה.
דרור גרנית:
סליחה, אני אשתדל להיות מאוד קצר ולקוני.
דרור גרנית:
דיברתי קודם על 26ד ועל הפגמים, הקשיים המהותיים שקיימים בו. אני רוצה רגע לדבר על התנאים של סעיף 26ה. קודם כל, בהסתכלות על השיח, מה קרה בשיח על פרטי הסעיף הזה? דיברנו על איך מזניחים בלשונו של חה"כ שוסטר את איכות הלימוד ואיך מבטיחים את משך הלימוד. חה"כ שטרן התייחס למשכי החופשות ומשכי הלימוד.
שימו לב על...
משה טור פז:
אני יודע. אבל אתה מפריע לו, אני מגן על זכותו לדבר.
משה טור פז:
בסדר, לא שאלה לגיטימית. שאלת אותה קודם. כבר שאלת אותה קודם.
אלעזר שטרן:
אתה בתור המלשן פה? אתה המלשן של השר? לך תשאל את השר.
דרור גרנית:
אני אשיב לחה"כ בוארון. אני פה מטעם היועץ המשפטי.
אלעזר שטרן:
תגיד, הוא יושב פה, בועז אתה יודע כמה הוא יושב?
אלעזר שטרן:
נכון. גם אני. אבל גם אני אומר מה שאני רוצה.
אלעזר שטרן:
יש לי הפתעות. אז מה? אבל גם אני יכול להגיד מה שאני רוצה.
דרור גרנית:
עכשיו רגע לפרטיהם של הסעיפים. בעיניי יש שני כשלים מאוד משמעותיים. יש הרבה קשיים, אבל שניים מרכזיים, ממש - - - חוקתית.
מאיר פרוש:
אחד זה הערבים. זה השווין עם ערבים.
דרור גרנית:
האחת היא, הסעיף הזה בעצם מה שהוא עושה, הרי אנחנו מדברים פה על אנשים שלא מגיעים לצבא. זאת אומרת, אלה האנשים ש-by definition לא הולכים לצבא, אלא הם הולכים לישיבה. לכן לא מתקיימת התכלית הביטחונית. משכך עולה השאלה על שום מה ולמה אנחנו מגבילים אותם ואת זכויותיהם ואת קיומם, בפרט למשל, אולי הדבר הכי בולט ו...
דרור גרנית:
אדוני יושב-הראש, אין פה תפיסה, אני רגע מחדד, אני מנסה לחדד את הנקודה .
דרור גרנית:
אין פה תפיסה שאומרת זאת זאת ענישה, זאת סנקציה על זה שאתה לא מתגייס אנחנו נמנע ממך לעבוד. יש פה, לכן עולה, אני מנסה להבין מה הרציונל.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, הרציונל זה מי שלומד לומד, ומי שלא לומד הולך לצבא. הסבירו לך את זה כל כך הרבה פעמים. התכלית היא צבאית, לגייס.
דרור גרנית:
אבל זה לא גורם לו להתגייס, זה אנשים ש-by definition - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, אתה חוזר על דברים שאני שמעתי פה פעם ופעם שנייה ופעם שלישית וענו לך על זה. כמה פעמים ענו לך על זה.
דרור גרנית:
עכשיו רגע נקודה נוספת קשה פה וגם זה היה פה דיון רב על מי יהיה בעל התפקיד בישיבה. ראש הישיבה או גזבר הישיבה.
דרור גרנית:
רגע, שנייה. יהיה הפרסונה אשר יהיה, זה בעצם גורם פרטי מטעם הישיבה.
דרור גרנית:
והוא לא סתם גורם פרטי, אלא הוא גורם פרטי שיש לו עניין בדבר. כי אורגן בישיבה הוא מקבל תמיכה - - -
מאיר פרוש:
הוא בניגוד עניינים אתה רוצה לומר, כמו הפצ"רית.
ינון אזולאי:
אי בעיה, תכניס אותו כעובד של משרד החינוך ואז הוא לא יהיה.
היו"ר בועז ביסמוט:
בתחום אקדמי המרצה או בעל, נשיא אוניברסיטה, הוא רוצה שיהיו לו אחוזים גבוהים.
היו"ר בועז ביסמוט:
מה זה הוא לא מקים? כל הזמן להטיל, אתה יודע, דופי. אתה יודע, זה פשוט מדהים. זו הגישה הזאת - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
כל הזמן לראות, כל הזמן שקרן, לא מאמין. לא אמין. ככה אתה בונה אמון, תגיד לי?
דרור גרנית:
אדוני יושב-הראש, ניסיתי רגע להגיד משהו. אני ניסיתי להגיד - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
לא ניסית. ניסית לחזור על דברים שנאמרו פה שוב ושוב הסבירו לך. אבל אתה כמובן עוד פעם ועוד שכבה ועוד שכבה. בבקשה, תמשיך.
דרור גרנית:
הנקודה היא שיש פה גורם פרטי ואנחנו נותנים לגורם פרטי לשלוט בגורלו של אותו מלש"ב. זאת אומרת, אם הוא יחתום או לא יחתום תלויה בזה חירותו של הפרט.
מאיר פרוש:
מה, אבל יכול להיות שהוא אומר גם שקר.
מאיר פרוש:
אז למה שהוא יגיד שקר? למה שהוא יצהיר שקר? למה הוא חשוד בעיניך שהוא יצהיר שקר?
משה טור פז:
אז מה אתה מציע, דרור? הבנו את הבעיה. מה אתה מציע?
מאיר פרוש:
אומר כמו שהפצ"רית למשל. בסוף היא שיקרה, נו אז מה? ישקר.
דרור גרנית:
לכן אני ניסיתי להגיד שהסעיפים הללו, ואני מסתכל עליהם רגע כקונסטלציה שלמה, כי ד' ו-ה' בעיניי הם ממש ליבת ההסדר. בין הקשיים, דיברתי גם על הקשיים האחרים שיש בסמכות עצמה. אבל גם צריך להגיד שכל תנאי הדח"ש לגופם כשמסתכלים עליהם רגע הם מעוררים שאלות, בעיניי לפחות, חוקתיות מורכבות.
משה טור פז:
יש לך הצעה לפתרון? סליחה, לשפר את החוק?
היו"ר בועז ביסמוט:
בסדר, לא. אני אשאל. אם אני ארצה אני אשאל אותו. הוא העלה פה נקודה שכבר שמענו. בסדר גמור, אחרי זה נחשוב.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, אני לא שאלתי אותו את השאלה הזאת. נציג משרד האוצר רוצה לחדש? או אותו דבר?
ינון אזולאי:
אגב, יש לך את זה גם בעמדת השר? יש לך גם את עמדת השר?
משה טור פז:
תבקש מהשר שיבוא לפה. אם השר חשוב, שיבוא. יש מושג של אנשי מקצוע שמייצגים את דעתם המקצועית. מה, המצאתם את הכנסת?
היו"ר בועז ביסמוט:
אני נותן לדבר. המצחיק הוא, אני רוצה להגיד, בעיקר לחה"כ טור פז. המצחיק הוא שאצלי, שים לב, שים לב, החברה האזרחית וגורמי המקצוע אומרים מה שהם אומרים. ייגמר הדיון הם ילכו לבכות, אתה יודע, להתלונן. מה פתאום, לא נותנים פה זכות דיבור, קרקס.
אביחי אברהם בוארון:
אבל מירי, אני רוצה לשאול אותך שאלה. מירי, יש לו standing פה כאיש משרד האוצר?
מאיר פרוש:
ליועמ"שית של משרד הביטחון אין standing ולמשרד האוצר כן. אתם מבינים את זה?
היו"ר בועז ביסמוט:
בבקשה. אחרי זה אני רוצה לשמוע את ינון, שלא דיבר. בבקשה, לא להפריע.
מאיר פרוש:
היועמ"שית של משרד הביטחון אין לה standing ולא יש. אה? ראית?
רום בר-אב:
בסעיף הקודם ב-26ד הזכרתי את הקשיים של הסדר הדח"ש באופן כללי ולאופן שבו לעמדתנו זה סותר את התכלית של המתווה של הגדלת היקף המתגייסים לשירות החובה.
רום בר-אב:
בסעיף הנוכחי של 26ה יש קושי משמעותי עם זה שהמנגנון הזה בעצם מייצר מסגרת שאומרת שזה בסדר שלא מתגייסים, כל עוד לא עובדים ולא לומדים. זה בתכלס התנאים האלה ומה שהם אומרים.
רום בר-אב:
זה כמובן סותר את התכלית הביטחונית של הגדרת היקף המשרתים, כי לא מתגייסים. אבל זה גם פוגע בהשתלבות בשוק העבודה.
מירי פרנקל-שור:
קודם כל, יש פה תכלית. יש פה תכלית שמתוך הכרה בחשיבות לימוד התורה. מעבר לזה, אין כאן תכלית תעסוקתית.
רום בר-אב:
אני לא חושב שצריכה להיות תכלית תעסוקתית. אבל בגלל שאנחנו יודעים שלאורך שנים ארוכות האיסורים האלה לא עודדו אף אחד ללכת לצבא.
רום בר-אב:
אבל הסנקציות צריכות להיות אפקטיביות. הן צריכות להיות מהיום הראשון. יש רשימה של דברים שהסנקציות צריכות ליישם כדי שהן יהיו אפקטיביות. כרגע, כפי שגם אמרנו, אנחנו לא חושבים שזה מיושם בתזכיר החוק. אפשר גם לדבר על הסנקציות, אני מניח שנעשה את זה עוד בהרחבה. אבל אני אומר רגע, לאורך שנים ראינו שהאיסורים האלה...
רום בר-אב:
זה בדיוק ההפסד הכפול שדיברנו עליו בעבר.
רום בר-אב:
אסור לי לדבר על הפגיעה הכלכלית בתור משרד האוצר?
רום בר-אב:
אין בעיה. אני לא מבקש שתקבל את דעתי, אני רק מבקש - - -
רום בר-אב:
סליחה יושב-הראש, אני רק מבקש להשלים את המשפט.
רום בר-אב:
יושב-הראש, אני יכול להשלים את המשפט בבקשה?
אלעזר שטרן:
לא, לא, אבל אני עוד לא סיימתי ל-ה'. אתה הפסקת אותי.
אלעזר שטרן:
אני לא רוצה להפריע. אני אומר לך את האמת, אני לא רוצה להפריע.
מאיר פרוש:
היה ויכוח אם דיברת חצי שעה או לא חצי שעה, אבל דיברת.
אלעזר שטרן:
רק אמרתי לך שלא סיימתי על סעיף ה', הערות ענייניות ומקצועיות.
משה טור פז:
אבל מה זה משנה כמה דקות מדברים? זה משנה אם מדברים לעניין או לא.
אלעזר שטרן:
מאיפה זה בא? תגיד, אתה יודע על כמה דקות החוק הזה ישפיע?
אלעזר שטרן:
אתה יודע על כמה דקות מילואים של הילדים שלי זה ישפיע?
ינון אזולאי:
אדוני יושב-הראש, תודה רבה. אני רוצה להתייחס ראשית ל-26ה.
משה טור פז:
קיבלת. שתקבל חרדי מהר כמו שתקבל שדרוג.
אלעזר שטרן:
אמרתי לך שגם אצל גפני, אפילו אצל רוטמן בשעות האלה היה יותר ממה שהיה פה.
ינון אזולאי:
אוקיי. קודם כל אמר דרור שהסעיף לא מעודד גיוס. אז קודם כל, כל החוק נוצר גם התכלית שלו זה גם עבור גיוס וגם עבור להסדיר את מעמדם של לומדי התורה. מי שתורתו אומנותו, אז כאשר מסתכלים מסתכלים על כל החוק ולאו דווקא על סעיף מסוים.
לגבי 45 שעות. אני בדעה שזה דבר שהוא היסטורית נמצא כבר שנים. אני לא חושב שכדאי ...
משה טור פז:
אני רוצה לשאול אותו שאלה על זה, זה בסדר?
משה טור פז:
ינון, מה זה הטיעון הזה "מה שהיה"? זה לא טיעון חזק.
ינון אזולאי:
לא, מה זה לא טיעון? אני באמת אומר לך, הרי כרגע כיום מה שקורה, סתם אני שואל אותך שאלה פשוטה. כשאתה מסתכל היום על מי שעובדי, לצורך העניין נמצאים במטה של הצבא. בסדר? לא נמצאים כלוחמים היום או משהו. מה השעות שלהם? מה השעות שלהם?
משה טור פז:
כמה שדורשים מהם. יש מקומות שעובדים יותר ופחות.
ינון אזולאי:
לא, מה דורשים? מה הממוצע שלהם? אני הייתי שואל.
משה טור פז:
אבל פה אתה משחרר מהצבא. ינון, פה אתה משחרר מהצבא.
ינון אזולאי:
כשאני מדבר איתך על אותם ג'ובניקים או על אותם אלה שבאים ועובדי מטה, הם נמצאים בשמונה שעות שלהם. ועם כל הכבוד, פה הם נמצאים יותר משמונה שעות. ולכן כשאני אומר לך - - -
אלעזר שטרן:
אנחנו אין לנו ילדים ג'ובניקים. אין לי אף ילד ג'ובניק. מה הוא רוצה?
אלעזר שטרן:
לא, אין לי ילד ג'ובניק. גם אין לי נכד ג'ובניק. מאיפה הוא הביא את העניין הזה?
משה טור פז:
אבל ינון, השמעת פה שני טיעונים מאוד שונים.
ינון אזולאי:
לכן אני אומר לך, אני מאמין שאם אני מסתכל בשניהם ואני אומר יש פה דבר שהוא לא סתם נקבע שנים אחורה. כשהסתכלו והסתכלו על הלימוד בישיבה, ואמר גם עמוס, כשאני שם, יש לי רשימה שאני שם אותה ואני יודע מה שעות הלימוד, מאיזה שעה עד איזה שעה, זה שעות שהן נורמליות. ואגב, הם לא נמצאים אפילו רק בשעות האלה, הם נמצאי...
ינון אזולאי:
ככה. כיוון שהסברתי לך, אם השעות הסטנדרטיות גם שנמצאים היום עובדי מטה לצורך העניין של הצבא נמצאים שמונה שעות או שבע שעות, אז גם פה תקבל את זה באותו דבר. ואין שום סיבה לבוא ולהאריך את זה. למרות שהם נמצאים שם, הרי זה גם פנימייה. הם גם נמצאים בפנימייה. הם נמצאים שם גם שבתות, לאותם אלה שאמרו ששבתות לא. א...
ינון אזולאי:
ונמצאים גם שלוש שבתות שם. בסדר, תחליטו עכשיו אם זה מי שהולך להתגייס הוא בתכלית של לוחמים. ואני לא מתערב לצבא כמה לוחמים הוא ירצה לקחת ושייקח גם את כולם מבחינתי אם הם מתאימים. כשהוא מגיע לצבא, שייקח לצבא גם מאה אחוז לוחמים.
משה טור פז:
הוא רוצה לפטור בחורי ישיבות. לא נכון אבל, אנחנו דנים פה בפטור בחורי ישיבות.
ינון אזולאי:
לא נכון. לכן אני בא ואומר לך, כשאתה מדבר איתי על השעות, כשאתה מדבר איתי על בין הזמנים, זה חופשות. זה חופשות שנמצאות גם בישיבות ההסדר, גם בישיבות החרדיות.
ינון אזולאי:
אז מה, אבל כרגע הוא לומד. אבל זה לא נכון להגיד את זה. כרגע הוא לומד. מה זה משנה? כרגע אותה ישיבת הסדר הוא מקבל - - -
משה טור פז:
אמרתי לך, אין בזה לזה לשיתוף השם בלבד. הוא לומד שנה או שנתיים ומתגייס.
משה טור פז:
והוא לומד לומד, לא מתגייס. אתה פוטר אותו מהחובה הקדושה ביותר של מדינת ישראל.
משה טור פז:
אבל אתה משווה תפוחים לתפוזים, זה לא אותו דבר.
ינון אזולאי:
אני ממש לא משווה תפוחים לתפוזים, אני משווה אותו אחד שהוא בן תורה שיושב ולומד עכשיו בכל מקרה אם הוא ישיבת הסדר או מישיבה שהיא ישיבה חרדית. שניהם יושבים ולומדים. התכלית שלהם כרגע לשבת וללמוד תורה. לכן כשאני מסתכל, אני מסתכל עליהם בחדא מחתא שאתה מסתכל עליהם, גם להם לא לגעת וגם אצלנו לא לגעת. זה 78 ימים...
ינון אזולאי:
אגב, בישיבות בין הזמנים גם קיימות. יש כאלה שעושים את זה במסגרת הישיבתית. יש כאלה עושים את זה במסגרת עירונית.
משה טור פז:
אבל ינון, יש סיבה שיש חוק נפרד. החוק הנפרד לחרדים כי זה לא אותו דבר.
ינון אזולאי:
אמר לך גוטמן שגם הוא אצלו חושב שזה הדבר הנכון.
אלעזר שטרן:
כולם מתגייסים. הוא אמר לך פי שלושה הרוגים הוא אמר לך.
ינון אזולאי:
אנחנו מסתכלים על אותו זמן שהם נמצאים ולומדים ואני מסתכל ומשווה את התנאים האלה.
היו"ר בועז ביסמוט:
קריאה שנייה. אמרתי לך לא להפריע לו. לא להפריע. הוא מדבר, לא להפריע לו.
ינון אזולאי:
אגב, אם אני כבר מסתכל ואומר, גם שבוע שעבר הבאתי ואני אשאל אותם, אותה אלה שמקבלים דחיית גיוס למשל. ואמרתי הכת המיסיונרית שמקבלת, יהודים שמקבלים. אף אחד לא בודק להם את השעות, אף אחד לא בודק להם את הזמנים שהם נמצאים. אף אחד לא בודק להם את הלימודים שהם נמצאים. אבל הם ממשיכים לקבל דחייה. זה לא אמר לא שוו...
אלעזר שטרן:
לא הבנתי מה, איך זה הגיע למיסיונרים? איך זה הגיע למיסיונרים?
אלעזר שטרן:
לאן הגענו? התחלנו מג'ובניקים, עברנו למיסיונרים.
ינון אזולאי:
אני סתם פתחתי חלון שפתחתי אותו שבוע שעבר והוא גם מתאים לפה. כשאנחנו מדברים על דחייה למשל, וכשאתה אומר שמונה שעות ודרישה או עשר שעות או 12 שעות ביום. כלומר, שבועיות זה יוצא לך 50-60 שעות, לא משנה מה. אף אחד לא אמר ואני גם לא שומע את זה למשל מדרור, שהוא אמר גם לא שוויוני. שכת עדי השם שהם מקבלים דחיית ...
מאיר פרוש:
דרור לא פה עכשיו, מי יציג לו את זה?
אלעזר שטרן:
אוי ואבוי, אני לא מאמין לאן זה הולך הדיון.
ינון אזולאי:
זה סעיף ה'. למה אתה אומר לי זה לא סעיף ה'.
ינון אזולאי:
אבל זה לא משנה, יש שניים. אתה מדבר על שוויון? זה לא משנה.
ינון אזולאי:
כשאני מדבר על רעיון השוויון זה לא משנה אם אתה, כשאתה שואל אותי על שוויון זה לא משנה אם יש לך שני חיילים. לא יותר, בסדר? שניים. שניים בשנה.
ינון אזולאי:
זה לא משנה? כאשר הדרישות שלך הן אותן דרישות ואתה לא דורש את זה. לא על החופשים שלהם ולא על השעות השבועיות שלהם.
ינון אזולאי:
לגבי העיסוק הנוסף. אגב, אני לא חושב שפעם הוכח אם זה כן מועיל או לא מועיל. אומר לך שי, שהוא הדעה המקצועית בעניין של הצבא.
שי טייב:
פרטני, פרטני. כל אחד יביא את הזה שלו עם טופס חתימה של המוסד. צריך להביא שם חתימת עורך דין, אם אני זוכר נכון. זה תהליך פרטני.
איילת לוי נחום:
ב-(ג) כתוב שהוא צריך לחזור על התהליך ולהגיש את כל ההתחייבויות.
מטי צרפתי הרכבי:
תודה רבה. אני רוצה להתייחס ל-26ו(ב). בסעיף כתוב שר הביטחון רשאי לחזור לתת למבקש צו דחיית שירות, עד הגיעו לגיל הפטור כהגדרתו בסעיף 26י. בסעיף 26י זה בעצם הפטור הגורף.
אני רוצה לחזור ולומר, גיל הפטור זה בעצם בגיל 26. בגיל 26 הוא נותן לו שנה אחרי שנה, הוא יכול לתת לו שנה אחרי שנה ובגיל 26 הוא מקבל פטור...
מטי צרפתי הרכבי:
אבל אני תמיד זוכרת את המטרה של החוק, שהיא להגדיר את תורתו אומנותו.
מטי צרפתי הרכבי:
כן, אבל באמת אני שואלת. יש כאן הגדרה שאומרת מה סוף הדרך של הפטור. אין כאן איזה אזכור - - -
מירי פרנקל-שור:
את מדברת כל הסעיפים שאנחנו דנים בהם זה סעיפי מנגנון. הוא מגיש משנה, אם הוא רוצה. וכמו שאמר שי, בהתחלה יש הרבה, אחר כך באופן עקרוני, לפי הניסיון שלו - - -
מטי צרפתי הרכבי:
אבל מאחר ואין פה מכסות, יש פה יעדים, אז יש כאן איזה שהיא עגלה גדולה שהרוב יכול ליפול תחת הנתיב של העגלה הגדולה הזאת ולהגיע בסופו לפטור. והיעד, הוא בסדר, הוא בסדר, הוא - - - כדי שכל העגלה תנוע על הציר. אז יש איזה שהוא יעד שהוא מוגבל ואחרי זה נגיע ליעדים, אני לא זוכרת אותם בעל פה. אבל זה כאילו זה העיק...
מטי צרפתי הרכבי:
היעד ולא המכסה. אני באמת רוצה, אדוני, זאת ההערה שלי רק. שהתחושה שלי, כשזה בא פה במיקום הזה זה כאילו העיקר ולא התפל. זאת התחושה שלי. שלא יתגייסו הרבה.
יעל רון בן משה:
במסמך שהפצתם לנו שאין שום קריטריון מנחה לעניין התוויית שיקול דעתו של שר הביטחון.
מטי צרפתי הרכבי:
בהתייחס לסעיפים, שהוא מפנה שוב לסעיפים (4) ו-(5) ושאמרנו כאן שאנחנו מאמינים לתלמידי הישיבה שהם מצהירים אמת, למרות מה שנאמר כאן שלפעמים הם לא אומרים אמת.
מאיר פרוש:
כמו שיצחק שמיר אמר, לטובת מדינת ישראל אפשר לשקר.
מטי צרפתי הרכבי:
לא. אבל בגלל האמונה שלהם בלימוד התורה וחשיבות לימוד התורה לפעמים הם קצת מסדרים את הנתונים.
מאיר פרוש:
אני מבקש לא לזלזל כשאני אומר לא על דעתנו.
מטי צרפתי הרכבי:
אני רוצה לבקש, אדוני יושב-הראש. נאמר כאן קודם שהיו 2,000 ביקורות בישיבות בשנה על ידי משרד החינוך. הייתי רוצה לדעת מה הממצאים לגבי אמינות הדיווח וההצהרה. הן של תלמידי הישיבה והן של בעלי התפקידים.
מאיר פרוש:
הנה, עמוס עוד פה. עמוס יכול להסביר. היא רוצה להתלוות לאחד הסיורים.
משה טור פז:
האמת שזה מאוד מעניין. הייתי פעם בסיור כזה וזה מאוד מעניין. לא עם צייאדה.
אלעזר שטרן:
בבקשה, אוקיי, סליחה. ב-26 היה יותר מבעל תפקיד אחד בישיבה שהוא מורשה חתימה, כאמור בסעיף 26ה. מה שאני רוצה להגיד, ואני מתכתב עם מה שכתוב בסעיף (ב). יוטל עליו עיצום כספי לפי סימן ד' יותר מפעם אחת. אני שואל למה יותר מפעם אחת? למה זה צריך להיות יותר מפעם אחת?
בהמשך למה שנאמר פה על תרבות של דיווחים וגם אנ...
אלעזר שטרן:
לא, שני דברים. אחד, למה לא כתוב מהו העיצום הכספי.
אלעזר שטרן:
מאה אחוז, זאת שאלה ראשונה. ושאלה שנייה, למה יותר מפעם אחת?
אלעזר שטרן:
בן אדם נתפס. נתתם לו כוח שאתם לא נותנים לאף אחד בעולם.
מירי פרנקל-שור:
אז שנייה. בוא, אנחנו חושבים שצריך לדון בזה ביחד בוועדה. צריך לדון בזה ביחד. זה יעלה שם, תראה את ההסבר.
היו"ר בועז ביסמוט:
היא הסבירה לך היטב שאנחנו נדון בזה. זה לא שאנחנו מתעלמים מהשאלות. כל שאלה תקבל תשובה.
אלעזר שטרן:
אנחנו דנים בסעיף הזה עכשיו, אז למה כתבת את הסעיף הזה לעכשיו?
אלעזר שטרן:
מה לא כתבתם? זה סעיף 26ה(1)(א)(ב). זה כתוב פה במצע לדיון של היום.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא. הם אומרים לך. נו, זה לא אני. הייעוץ אומר לך. יאללה, נו, זה סתם. בחייך.
עמוס צייאדה:
אנחנו עושים בפיקוח על המוסדות התורניים כמה סוגי ביקורות.
עמוס צייאדה:
הסוג הראשון זה בקרות ממוחשבות. אנחנו עושים הצבה של המערכת הממוחשבת שלנו מול משרדי ממשלה ומאגרי מידע.
עמוס צייאדה:
משרד הפנים קודם כל, שתלמיד קיים, בגיל המתאים, במגדר המתאים. אם הוא נמצא בארץ בכלל. מול משרדים נוספים כמו ביטוח לאומי באמת, כמו שאמרה חברת הכנסת. יש גמלאות שאם אתה תלמיד ישיבה אתה לא יכול לקבל אותם. גם לנו, אגב, יש עניין לקבל את המידע הזה. המידע עובר בשני הכיוונים. גם מול שירות אזרחי. כי שוב, יש משמע...
עמוס צייאדה:
אין לי מספר, אבל באופן כללי אני יכול להגיד שזה יכול להיות מאות עד אלפים של שגויים. תלמידים שיכולים להיות שגויים זה יכול להיות מאות עד אלפים.
עמוס צייאדה:
רגע, שנייה. זה לא בהכרח שתלמיד לא קיים או משהו כזה. יכול להיות שמוסד דיווח מספר זהות לא נכון. והרבה פעמים גם פונים לתקן. באים ואומרים שמע, דיווחתי לא נכון, אני מבקש לתקן. אז המספרים האלה לא בהכרח, זה לא בהכרח ממצאי הביקורת - - -
עמוס צייאדה:
יכול להיות. אבל בקרות ממוחשבות זה קצת שונה. אגב, למשל משהו שיותר יכול להיות כפל דיווח. נגיד גם אלינו, גם למוסדות חינוך. אותו תלמיד מדווח. נחשוב על תלמיד שנגיד עזב מוסד חינוך, עבר לישיבה גבוהה אצלנו. דווקא מוסד החינוך המשיך לדווח אותו ואצלנו מדווח באופן לגיטימי.
עמוס צייאדה:
זה יכול להיות מאות, זה יכול להיות גם אלפים. אבל אלה דברים שנעשים כל הזמן. אני אתן דוגמה אפילו ביקורת הגבולות. אנחנו מבחינתנו תלמיד אמור להיות בארץ. המערכת אוטומטית פולטת. זה לא אומר שיש לו אישור לצאת לחו"ל. אבל אחרי מספר ימים המערכת פולטת אותו החוצה. יסווג כשגוי, לא תשולם תמיכה בגינו. אז יכול להיות ...
עמוס צייאדה:
הסוג השני זה בדיקות כספיות שהתמיכה שימשה ליעדה. שאין עודף תמיכה. שהוצאות מינהלה וכללית, העברות אסורות. יש לו מספיק מימון עצמי.
הסוג השלישי שעליו הוועדה, ביקשתם לשמוע, זו ביקורת שטח. אנחנו מעסיקים שמונה משרדי רואי חשבון ש-2,000 מוסדות. זה מספר לא מדויק 2,000. כי לפני החלטת בג"ץ היו מעל 2,000 מוסדות. ...
עמוס צייאדה:
לא, זה לא רואה חשבון אחד. זה משרד רואי חשבון שיש לו כמה עובדים. אם אני מחלק את זה נגיד לארבעה מוסדות, לצורך הנוחות, אז כל אחד מקבל כמו 250 מוסדות. הם מגיעים למוסדות, הם מחוברים למערכת המידע שלנו. באים עם רשימות שהם יודעים מי צריך להיות במוסד. מזהים אותם עם תעודה או רישיון נהיגה.
עמוס צייאדה:
בשום פנים ואופן לא. אירוע כזה שקורה זה תקלה שמטופלת. היה לנו מקרה, סתם, מישהו שעבר במשרד רואי חשבון והודיע לחברים שלו אני מגיע מחר. כשעלינו זה טופל. לפני שנים דבר כזה. אין דברים כאלה, אף אחד לא יודע.
עמוס צייאדה:
ככלל, לרוב המוסדות עושים ביקורת אחת בשנה. יש כאלו שעושים להם יותר. בשנת 2024 למשל בוצעו 2,316 מוסדות, כאשר המספר של המוסדות היה אולי 2,000. הוא התחיל עם 2,000, אבל שוב, בעקבות החלטת בג"ץ זה ירד קצת. אז אתם רואים שיש פה 316 ביקורות נוספות שיש מוסדות שקיבלו יותר מביקורת אחת. יש כאלה שגם קיבלו שלוש ביק...
מאיר פרוש:
אתה מודיע מראש שאתה בא לביקורת, נכון?
עמוס צייאדה:
ממש לא. אני אומר גם שאני באופן אישי, זה מה שנקרא שאלה להנחתה. אבל אני אומר לך, חשוב להגיד, גם אני כמנהל היחידה. אנחנו לא יודעים מתי מגיעה ביקורת, אנחנו גם לא רוצים, זה גם טוב לנו.
עמוס צייאדה:
לא, אני אסביר. רוצה את הפרטים, ניתן לו. תראה, באתי למוסד. בדרך כלל אם ביקורת היה לפי עד 15%, רוב המוסדות זה אחוז חוסר. מוסד קטן אפילו 20 הוא יכול.
עמוס צייאדה:
כן. נגיד רוב המוסדות זה 15% מותר שיהיו חסרים. נגיד מוסד עם 100 תלמידים, עד 15.
עמוס צייאדה:
בזמנו זה נגזר, על פי נוהל שר אוצר שעשו עבודה. בחנו כל מיני מקומות, עבודה, לימודים, והגיעו שחוסר כזה זה במסגרת הנורמה.
עמוס צייאדה:
כעיקרון מוסד, תנאי סף זה 15 אברכים, זה המינימום. יכול להיות אבל שלאותו מוסד יש - - -
עמוס צייאדה:
לא, לא משנה. הוא שאל על מוסד. יכול להיות שלאותו מוסד גם תהיה שלוחה שבה לומדים 10 תלמידים, אבל זה בנוסף ל-15. פה עכשיו נגיד, לא יודע, בגבעת שאול יהיה המוסד הראשי עם 15 או 40 או 50 ויהיה סניף באיזה שהוא מקום. אבל זה תאגיד אחד.
אלעזר שטרן:
וכאשר שר הביטחון, ברשימה שהוא מכיר, איך המוסד הזה נקרא?
עמוס צייאדה:
לא, לא, אותו שם. פשוט הסיומת היא 0, 1, 2, 3 אנחנו נותנים.
עמוס צייאדה:
כן. אז בשנת 2024 בוצעו 2,316 ביקורות. 38 מתוכם נכשלו. נכשלו זה אומר לא בביקורת א', נכשלו כולל ביקורת ב'. זה אומר שגם ביקורת א' וגם ביקורת ב' היו שליליות. 38 מוסדות.
עמוס צייאדה:
כן. זה אומר שהמוסדות האלה, שתי ביקורות נכשלו. ואז יש לו קנס. יש כל מיני כללים לגבי הקנס. אם זה בגין כאלה שנעדרו פעמיים ברציפות או כאלה באקראי.
אלעזר שטרן:
לא, אבל שאלתי אותך למה אתה מגיע לבדיקה שלישית ורביעית אמרת קודם.
עמוס צייאדה:
אני אסביר. אתה מגיע למוסד לביקורת ראשונה וזו ביקורת פתע.
עמוס צייאדה:
לא, לא, רגע. יש מוסדות, שוב, טובים, עוברים ביקורת ראשונה ב-5%, 6%, 7%. גם ב-2%, גם ב-1%. גם באפס חסרים. זה גם עניין של אקראיות ומזל. אבל מוסדות טובים מסיימים ביקורת עם אחוזים נמוכים. אגב, אנחנו גם שולחים ביקורות דווקא אחר הצוהריים.
מאיר פרוש:
לפי השאלות שלך אני שואל. נכון צריך לפחות 60% תמיד לא נמצאים. נכון? לפי האוכל.
ינון אזולאי:
אגב, רם, אם אתה מדבר על אוכל. במוסד, באמת איזה אוכל יש לכם.